גודש האירועים, שפקד אותנו בחודשים האחרונים, ובעיקר הדיווח היומיומי על מגיפת הקורונה, הסיח את תשומת לבנו מהסיפור ב"ה" הידיעה, של ההוויה הישראלית בארבעת העשורים האחרונים.
בימים 11 ו-12 לספטמבר, 2005, כלומר בדיוק לפני 16 שנים, הושלמה נסיגת צה"ל מרצועת עזה. בכך הסתיימה גם השליטה והנוכחות הישראלית ברצועה. 38 שנים שלטה ישראל בעזה. היו אלה שנים בהם לא פסק הטרור העזתי נגד הישובים היהודיים ברצועה עצמה וגם בעוטף עזה. ב-14 ביוני 2007 השתלטה, בתום סדרת קרבות קצרים, תנועת החמאס על הרצועה, מעשה הפיכה זה לווה במראות קשים שכללו גם השלכת אנשי הפתח מן הגגות... אחד לאחד השתלטו אנשי החמאס על מוצבי הפתח ברצועה. משהושלמה ההשתלטות של החמאס, הרחיבה הכנופייה המנהיגה אותו את מוטת ההרס שיצרה אל עבר היישובים הסמוכים לעזה. בהדרגה, וככל ששופרה התחמושת שברשותו, הורחבה פעולת ההרס גם אל עבר אזורים אחרים בארץ. הייתה בכך אמירה ברורה: לא רק שאני שולט כאן בעזה אלא שאני הוא הנושא ברמה את הדגל הפלשתיני, ולא אלה שנכנעו לאויב הציוני ברמאללה...
מאז נפתח חשבון דמים בין ישראל לחמאס בעזה. במשך השנים שלאחר מכן תקפה ישראל את הרצועה במבצעים כמעט "עונתיים", לנוכח פעולות חריגות של החמאס ברצועה. פעולות אלה נבעו מהרצון לאלץ את ישראל להסיר את המצור או את חלקו מעל הרצועה.
ישראל מצידה הביעה לא אחת את עמדתה כי המצור יוסר אך ורק אם החמאס יסכים לפירוז הרצועה. בדיעבד פועלת ישראל על-פי הכלל: "הפרד ומשול". איחוד בין הפלגים הפלשתינים לא יושג כל עוד קיים איום מהצד החמאסי. איום המופנה לא רק נגד ישראל אלא גם נגד שלטון תנועת הפתח עצמה בגדה.
אבל המסקנות מהמוצאות אותנו עד כה, בכל הקשור להינתקות, מצביעות גם על שאלות נוקבות רבות הצפות ועומדות, עתה, מאז היציאה מהרצועה, בפנינו. קיים יסוד סביר להנחה כי אם וכאשר תאפשר ישראל הקמה בפועל של מדינה פלשתינית בגדה, יפקוד אותה תהליך דומה לזה שפקד את הרצועה. ישראל תמצא עצמה, עד מהרה, תחת איום של קני שיגור לעבר כפר סבא ופתח תקוה. ובמילים אחרות לקח ההינתקות, הוא שמירה על אורח החיים הנוכחי בגדה ומתן אוטונומיה מוגבלת לרשות הפלשתינית, כאשר האחיזה במוסרות היא בידי ישראל. ההינתקות "השיגה", הישג ברור נוסף: אין ולא תהיה נכונות ישראלית למשא-ומתן עם הפלשתינים, כל עוד לא תושג ערובה ברורה לוויתורים טריטוריאליים משמעותיים וכל עוד נושא זכות השיבה לא יוסר מעל סדר היום.
