"ולא-ידע איש את-קבורתו עד היום הזה"

אנחנו יודעים, שמשה רבנו, מי שחילץ את עם ישראל מעבדות מצריים, בהיותו בן מאה ועשרים, אחרי המאמץ הרב שהשקיע בהנהגת עם ישראל במהלך ארבעים שנות נדודיו במדבר אל ארץ כנען, הוא נקבר על-פי הכתוב בספר "דברים" פרק ל"ד במקום בו "לֹא יָדַע אִישׁ אֶת-קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". אנחנו כן יודעים, שמדובר בהר נבו ממזרח לנהר הירדן בתחום "אֶרֶץ מוֹאָב אֶל מוּל בֵּית פְּעוֹר" (שם, פסוק ו'). אך אין בפרטים אלו כדי למקד במדויק את מקום קבורתו של משה רבנו, כדי שאנשים יעלו לרגל ולשהות סמוך לקברו. מה שכן ידוע על-פי ספר דברים פרק ל"ד "וַיִּקְבּוֹר אוֹתוֹ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פּעוֹר וְלּא יָדַע אִיש אֶת קְבוּרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה". משה קבור אל מול בֵּית פְּעוֹר, ביתו של בַּעַל פְּעוֹר, האליל האזורי של ארץ מואב. על כך אנו למדים מהתלמוד הבבלי במסכת סנהדרין בדף ק"ו עמוד א' וגם מהתלמוד הירושלמי במסכת סנהדרין פרק ו', הלכה ב'. במזרח הירדן חיים עד היום בשכנות טובה ביתו של האליל המואבי בבעל פעור, כשממול שוכן לו ברוגע ובשלווה בית העולמים של משה בן ל"אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, וַתַּהַר וַתֵּלֵד בֵּן" (שמות, פרק ב', פסוק א') שלימים הבן שנולד יהיה אדון נביאי ישראל, אדון הנביאים, המוגדרים כנביאים מונותאיסטיים. על-פי המסופר לנו בספר במדבר פרק כ"ה פסוקים א'-ב' החל העם "לִזְנוֹת אֶל-בְּנוֹת מוֹאָב... וַיִּשְׁתַּחֲווּ לֶאֱלוֹהֵיהֶן. וַיִּצַמֵּד יִשְׁרָאֵל לְבַעַל פְּעוֹר...". ההמשך מביא לתוצאות מדממות בהוראת משה אל שופטי ישראל: "הרגו אִישׁ אֲנָשָׁיו הַנִּצְמָדִים אֶל בַּעַל פְּעוֹר" (שם, פסוק ה'). החיים אל מול בעל פעור כפו גם תוצאה אימתנית - "וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה וְעֶשְׁרִים אֶלֶף" (שם, פסוק ט'). זה כבר מאות רבות של שנים שוכן משה בבית העולמים במקום אל מול בית פעור בשכנות טובה וברעות של דממת שנות הנצח. מטרידה אותי השאלה מדוע בחיים לא ניתן להשיג את השלום בין תכנים שמייצגת הדמות הנפלאה של משה ובין אימת בעל פעור. מדוע רק במותם הם שוכנים בשכנות שקטה ורגועה. מדוע?!