ככלל, היהודים בפזורה הקפידו על ניקיון בבית כי רשות היחיד הייתה יהודית וכל הזוהמה והלכלוך נשפכו החוצה מן החלונות או המרפסות לרשות הרבים של הגויים. עדיין ניתן לראות זאת בשכונות מסוימות גם בישראל. לעתים עובר אורח בסמטה צרה באיזו שכונה בירושלים יקבל בּלוּפ של שופכין על הראש ולפני שירים אותו לראות מהיכן זה בא הוא יקבל עוד אחד. אנו לא נמנים עם העמים האסתטיים ורשות ציבורית היא הפקר.
דומני שבאחד הפוסטים הזכרתי את הפיליטון הקצר של אפרים קישון כשהוא מטייל באחת הסמטאות בעיירה בשווייץ ובטוב רוחו מן המראה הפסטורלי, שולף חפיסת שוקולד ומנסה להפטר מן עטיפה. אבל כל אימת שהוא מוצא מקום טוב להשליך אותה מופיע אדם ומביא לו את העטיפה ואומר "אדוני איבדת משהו". לבסוף באין כל מפלט הוא בולע אותה. אפרים קישון כבר בראשית שנות בואו לארץ היה האולטארסאונד של ישראל ושל הישראלי. דומני שגם את נושא האסתטיקה בארץ הזכרתי, אם לא באופן ישיר באופן עקיף, ללא ספק.
אומה משופעת פסולת לפי הנתונים האחרונים של המשרד להגנת הסביבה רוב הפעולות שלנו בחיי היום יום כרוכות בייצור פסולת. מדי שנה מיוצרים בישראל 5.3 מיליון טונות של פסולת עירונית ומסחרית. כ-6 מיליון טונות של פסולת מבנייה ושיפוצים. 1.8 מיליון טונות של פסולת אורגנית. כל אדם בישראל מייצר 612 ק"ג פסולת מדי שנה. וקצב גידול יצור הפסולת הוא 1.8%, כגידול האוכלוסייה בערך. תהליך המחזור מפגר בהרבה אחר תהליך ייצור הפסולת.
עם ישראל אוהב את הפלסטיק. הוא הופך לחלקיקים קטנים שחודרים לכול מיני מקומות. למים, לאוכל ואפילו לחלב אם. בייחוד אמורים הדברים בחגים הארוכים כמו בין ראש השנה ויום הכיפורים ובסוכות ובפסח. כמויות הזבל שמשאירים מטיילים אחריהם לאחר הפיקניקים והמנגלים הם אדירים.
מדי שנה עורך משרד התיירות סקר מקיף בקרב תיירים המגיעים ארצה, ובין השאר נבדקת שביעות רצונם מהשירותים השונים שקיבלו, בדירוג של בין 1 ל-5. נושא הניקיון בשטחים ציבוריים ובשירותים ציבוריים קיבל ציון 3.4, שנחשב לנמוך. בארגון אדם טבע ודין טוענים כי ציונים נמוכים כמו זה עלולים לפגוע בהכנסות של ישראל מתיירות - שהסתכמה ב-2017 בכ-20 מיליארד שקל.
החוף הפלסטי - מכתב גלוי לראש עיריית תל אביב בין הנתונים שהבאתי, צוין כי בכול הקשור בחופים חלו שיפורים בניקיון שלהם אך עדיין הציבור שמבלה בחופים משאיר אחריו כלים החד-פעמיים, קשתיות שתייה מפלסטיק ועוד פסולת. עם ישראל מאוהב בפלסטיק ופלסטיק חד-פעמי לא נעלם אף פעם. ובעניין זה אני מקבל מייל מנכדי התל אביבי, שון דוד פוגל באותו עניין. וככה הוא כותב לי.
הי סבא אני מבקש ממך מספר דקות קריאה שכן אם תכתוב פוסט, תוכנו בהחלט יכול להיות מופנה ישירות לרון חולדאי, שכן מה שנאמר בו מלמד על אזלת יד גדולה של העירייה בכל הנוגע למסעדות לאורך חופה של העיר.
אתחיל בתיאור החוויה האישית שלי: ישבנו על קו החוף אני, אבא, ענבל (אחותו הגדולה של שון) ורונה (התינוקת של ענבל), ורצינו להזמין סלט מוצרלה, כי היינו רעבים וזו גם מסורת שלנו. המלצר הגיע, לקח הזמנה וכעבור זמן סביר חזר עם שקית מפלסטיק ובתוכה קופסת פלסטיק המכילה את הסלט, אריזת פלסטיק המכילה את הסכו"ם מפלסטיק, כוס מפלסטיק עם קש מפלסטיק. אין שום פח ברדיוס לפחות של 50 מטר סביבנו, והמלצר כמובן הגיש את כל זה בפלסטיק כיוון שהוא ממש לא מתכוון לאסוף אחרינו דבר. ולכן ארזתי אני את כל הפלסטיקים ועוד כמה שאריות פלסטיק שהתגלגלו בחוף כלומר שאריות מאנשים אחרים וזרקתי לפח (הרגיל, חס וחלילה לא פח מחזור) את כל הפסולת שהייתה ככה קרובה להפוך לזיהום פלסטיק של הים...
המסעדות בקו החוף נהנות מפריבילגיה ענקית מאחר שהן קיבלו את אחד המיקומים הכי מתויירים והכי יפים בעיר. מעבר לכך הפריסה שלהם על החוף היא עצומה. לא רק שהן נוגסות בשטח ענק מהחוף למען המסעדה, הן גם משרתות את כל יושבי השמשיות שלצד המציל. ספרתי מהגבול עם הרצליה ועד הגבול עם בת ים, 23 מסעדות על קו החוף, לא כולל נמל תל אביב ונמל יפו שמכילים עוד עשרות בתי עסק. לכל אלו אין שום עילה שתינתן האופציה לשימוש בפלסטיק חד-פעמי משום סיבה שהיא.
ישנם תחליפים רב פעמיים (זכוכית, קרמיקה, מתכת וכו) ותחליפים חד-פעמיים מתכלים (נייר, מוצרי קש ובמבוק וכו) לכן העירייה יכולה בקלות לאכוף את החוק, שהטילה על האזרחים, גם על המסעדות שהן מדחף מטורף של פיזור פלסטיק. יתרה מזו לא רק שצריך להטיל קנס אם רואים אותם משתמשים בפלסטיק גם צריך לקנוס אם רואים פסולת מהמסעדה מכל סוג שהוא על קו החוף. הדעת נותנת שהם יעמדו כלכלית בקנסות הללו עד שיתיישרו. אלה עסקים שמרוויחים הון תועפות! לדוגמה, מיץ תפוזים סחוט עולה 19 שקל ומוגש בכוס פלסטיק עם מכסה וקש מפלסטיק.