במאה ה-13 לפני הספירה קם במצרים מנהיג בשם רעמסס השני, הוא פרעה, אשר לא ידע את יוסף. הוא הסתכל סביבו, ראה עברים בני יעקב רבים מספור, ונבהל.
מייד כינס את יועציו ושריו ואמר בלשון סגי נהור, "שימעו. אני שמח, אפילו מאוד שמח, שיש עברים בארצנו. וידוע לי גם סיפור העובר אצלנו במשפחה על אחד מהם, יוסף שמו, שהציל אותנו, את השושלת שלנו ואת עמנו מאבדון מוחלט. אך נורא מה שקורה היום! הם נמצאים בכל מקום עם הלבוש המגוחך שלהם, ומנהגיהם המשונים. אפילו חדרו למערכי השלטון במדינה. תנו עצה איך נגביל את ההשפעה הפוליטית שלהם..."
כעבור כ-800 שנה, בזמן מלכות פרס ומדי, טיפס בסולם הדרגות המלכותי איש בשם המן בן המדתא האגגי, וכיוון שמצא חן בעיני המלך חשיארש הראשון, הוא אחשוורוש, מינה אותו זה להיות ראש שריו ויועציו. הוא התבונן סביבו וראה המונים מבני העם השמי הזה, היהודים, בעיקר את אלו המסתובבים באזור שערי העיר.
מייד ביקש פגישה דחופה עם אחשוורוש, וכך אמר לו: "הריני להביא לידיעתך, מלכי, שיש עם אחד שדתיהם שונות מכל עם ואת דתי המלך אינם עושים. אם על המלך טוב, יכתב לאבדם. מה דעתך"?
לא חלפו יותר מ-650 שנה ובעיני מלך הממלכה הסלאוקית, הוא אנטיוכוס הרביעי, לא מצאו חן אותם החרדים לדבר השם: "לבושם היה משונה. מאכליהם מוזרים. שמותיהם מצחיקים. מתנגדים בעוז לחינוך היווני הנאור, ומלמדים בעצמם את ילדיהם בשפת אבותיהם את קורות עמם ועל איזה אליל מוזר בשם "אלוהים" שאין לא דמות ולא מראה, ויתרה מכך, נוהגים בבוז בפסלי האלילים היפים שטרח להציב בכל כיכרות הערים, והכי מרגיז, הם מקפידים לעשות שביתה כל יום שביעי. יש להם כינוי מוזר ליום הזה: "שבת", הם מכנים אותה. אנשים מוזרים ומסוכנים"!
לכן כינס את יועציו הקרובים וביקש מהם פתרון מהיר להגבלת ההשפעה שלהם. אדריאנוס, עמיתו, שחי במאה הראשונה לספירה, ניסה אף הוא למצוא פתרון איך ניתן להיפטר מ"היהודים האלה". לכן לא איפשר להם פולחן בבית המקדש וסילק אותם מירושלים וסביבותיה. טיטוס השלים את אשר התחיל. החלה הגלות הגדולה.
וכשהקהילה היהודית שגשגה בספרד כעבור 1,300 שנה, גם איזבלה ופרננדו טיכסו עצה וביקשו מענה כיצד ניתן להיפטר מהיהודים ומההשפעה הפוליטית שלהם. ואין צורך להרחיב את הדיבור ולספר לכם כמה סבלו היהודים באירופה ובארצות האיסלאם כשמנהיגים של אותן מדינות בהם חיו, מצאו פתרונות שונים ומשונים איך להיפטר מהם, או למיצער, להגביל את התרבותם ואת כוחם.
ב-14 במאי 1948 נוסדה בארץ ישראל מדינה ללאום היהודי היא מדינת ישראל. ואף על-פי כן, לא חלפו למעלה מ-73 שנה, וגם ראשיה ושריה של המדינה דנן מחפשים פתרון איך להיפטר מ"היהודים הללו", או להגביל את כוחם הפוליטי. אחד מהם אפילו הציע לקחת אותם במריצה ולזרוק אותם לאשפה, וכפרס על מוכנותו לממש את כוונתו זו מונה כשר האוצר.
