הרשתות החברתיות "כוכבות" שיח השנאה

גם השנה, ביום השנה ה-26 לרצח רבין, יש עיסוק בשיח השנאה וההסתה שהיה אז, לפני המעשה הנורא, ויש כיום. חלק מהטקסים אף ייערכו בסימן זה, וודאי ידברו שם על השיח האלים שמשתולל במדיות החברתיות, בכלי התקשורת המסורתיים, בכנסת וכמעט בכל מקום. גם השנה ידברו על הצורך בהתמתנות ובהרגעת הרוחות, כן לוויכוחים ולא להסתה ולאיומים. פוליטיקאים מכל קצות הקשת הפוליטית יעמדו על דוכן הנאומים ויקראו להרגעת הרוחות, ומנגד - המחנות הפוליטיים יאשימו זה את זה בהמשך הסתה שתביא בסוף לעוד רצח. סקר עמדות שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה ביום השנה הקודם לרצח רבין גילה שמרבית הציבור הישראלי סבור שהרצח הפוליטי הבא הוא "מעבר לפינה", ושמערכות הבחירות שהיו פה בשנתיים האחרונות קירבו את יריית הכדור שתפגע באישיות פוליטית. אין זה פלא, ברקע שיח השנאה הכה פופולרי, למרבה הצער.

הרשתות החברתיות - לא מחוללות שיח השנאה, אבל מעצימות אותו

עו"ד יורם הכהן, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי, אומר בצדק שאמנם בשנת 1995 עדיין לא היו הרשתות החברתיות, אבל השיח האלים וההסתה היו לא פחות חזקים, ועובדה שהם הביאו את יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. המסקנה מכך היא שההתייחסות שלנו לרשתות החברתיות לא צריכה להיות כאל אלה שמחוללות את שיח השנאה האיום והנורא שקיים, אלא לראות בהן מכשיר שמעצים את התופעה. המסיתים, מפיצי השקרים ומומחי הקמפיינים שנועדו להוציא אל מחוץ למחנה קבוצות פוליטיות, מגדרים ואוכלוסיות שלמות היו קיימים לפני עידן הפייסבוק והטוויטר. ראינו אותם בכיכרות, בגשרים ובהפגנות, עם השלטים ששמו כאפייה על ראשו של רבין, הקריאות 'רבין בוגד' וארון הקבורה המפורסם (שנכתב עליו ש"רבין קובר את הציונות", אבל בדעת הקהל התקבע בטעות כאילו הארון מיועד לרבין). זה מוביל לשאלה מי אחראי למנוע את השיח האלים והגזעני. על מי האחריות לצנזר רשומות שפוגעות באנשים - האם גוף ממשלתי, החברות עצמן או גוף אחר? אפשר להתייחס לשאלות האלה גם ברקע הדיון שמתנהל בימים אלה בסנאט האמריקני, בעקבות החשיפות של פרנסיס האוגן, שמצאו שפייסבוק לא פועלת מספיק נחרצות נגד אלה שמטנפים את הרשת, ולא נוהגת בשקיפות ולא בשוויון בהפעלת אלגוריתמים כלפי אוכלוסיות שונות. לשאלה מי האחראי יש כמה תשובות: בסקר של איגוד האינטרנט, קבע רוב מוחץ של הנשאלים שלרשתות החברתיות יש זכות ואף חובה לצנזר תכנים פוגעניים, לחסום גולשים ולנקוט נגדם אמצעים משפטיים דרך הרשויות במדינות שבהן הן פועלות. הנשאלים ציינו שאין זה מתפקידה של הממשלה להתערב, אלא לוודא שהרשתות החברתיות הפועלות בתחומה יעשו הרבה יותר. לעומת זאת, החלק הגדול ביותר מהמשיבים לשאלה בסקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) סבור שמי שצריך לצנזר תכנים ברשתות החברתיות הוא גוף ממשלתי.