אין הלפיד מעיד על גיסתו

פוליטיקאי, במהותו, זקוק לאהדה של ציבור רחב, לכן הוא מחויב לפשרות רבות, ובכלל אלה פשרות עם נושאים שהוא עצמו התחייב להם, בייחוד פוליטיקאי שחייב ללקק לקולגות שלו על-מנת ליצור קואליציה. ופוליטיקאי לא מלקק באמצעות הלשון הפרטית שלו אלא באמצעות הלשון של כולנו, הקופה הציבורית, ובמיליארדים. יש פוליטיקאים שלא מתהדרים בעודף יושר ציבורי. לעומת זאת יש פוליטיקאים שיושר ציבורי הוא הכרטיס הלכאורי שלהם לעולם הפוליטי, וכאשר פוליטיקאים כאלה מפרים כל הבטחה שלהם לבוחר אזי כל אלה שלא הבינו עד אותו מועד, אמורים להבין שפוליטיקאים אלה הם עלה נידף, מיותרים לחלוטין בעולם הפוליטי. בסיס הפוליטיקאים האלה הוא צביעות. אחד בפה ואחד בלב. כאלה פוליטיקאים איננו רוצים. וכזה הוא יאיר לפיד, אשר יחד עם חברו נפתלי בנט:

• מינה ממשלה גדולה מאד.

• מינה סגני שרים לרוב.

• הגדיל מאוד את כמות מקבלי המשכורות והוצאות נוספות בצמרת באמצעות הרחבת החוק הנורווגי.

• שילם דמי לא יחרץ אצבעו למפלגות השונות על-מנת להקים ממשלה ועל-מנת להעביר את התקציב.

• נתן ג'ובים לחברים, מינה חברים לתפקידים בכירים בשרות החוץ.

הכל הפוך ב-180 מעלות מבסיס הקיום של מפלגת "יש עתיד". ועם ה"עתיד" הזה של המפלגה אנו בפועל חוזרים טוב טוב לעבר אשר כונה על-ידי הצבועים האלה, מושחת מהשורש. ואז אנו מגיעים למינוי של גיסת יאיר לפיד לתפקיד דירקטור בחברת קק"ל. זה כבר לא צורך חיוני, לכאורה, על-מנת להקים ממשלה. זו כבר יריקה, פשוט יריקה למצביעים לפנים, אשר אפילו משום הנראות הציבורית הייתה חובה להימנע ממנה. אך מה אכפת ליאיר לפיד מהנראות הציבורית? לפיד בטוח, ולדעתי הוא צודק בביטחון שלו, שלציבור שלו לא אכפת כלל. לפיד בטוח שציבור בוחריו נמצא בכיס הקטן שלו - לציבור זה יש עניין אחד - לסכל פוליטית את נתניהו, לסכל פוליטית את קולם של חצי מן העם, גם במחיר השחיתות הציבורית שבדרך. המטרה המאד לא דמוקרטית מקדשת את האמצעים. יתרה מכך, המינוי הזה מאמת את הטענות אשר היו מוצדקות מלכתחילה ש"נבחרת הדירקטורים" נועדה להעיף מהדרך מועמדים שאינם שייכים לקבוצת החברים מרמת-אביב, רמת השרון, כפר שמריהו - הם ורק הם יצילו אותנו מהשחיתות של השחור הפוליטי המתחרה. וללפיד יש כמובן הסברים מצחיקים. היא מתנדבת, היא מנקה את השחיתות... ואנו יודעים כבר ממקורותינו שאין הלפיד מעיד על גיסתו. אנו יודעים גם שאין הנחתום מעיד על עיסתו, עיסה אשר התנועה לאיכות השלטון סיכמה אותה במדויק בשלוש מילים "מינוי גיסתך - מסריח".