הלקחים מימי צ'רצ'יל

נעשו עשרות סרטים על חיי צ'רצ'יל. סרטי קולנוע, טלוויזיה, הצגות, דוקומנטריים וכמובן שלל ביוגרפיות. צ'רצ'יל היה לדעתי גדול המדינאים של המאה העשרים ואנו חייבים לו בעיקר את נצחונן של בנות הברית ואת חיינו, לא פחות, כי כמעט כולנו לא היינו נולדים אם היטלר היה מבצע את זממו והורינו היו נרצחים, בעקבות כיבוש צרפת ואירופה, ואחר כך ברה"מ, אם זה היה תלוי בתבוסתנות של האליפקס, צ'מברליין וחסידי השלום בכל מחיר, גם במחיר כניעה להיטלר, כפי שהתבוסתנים בצרפת אכן נכנעו להיטלר, ובעזרת בני בריתו של היטלר באיטליה, חלק ניכר מארצות אירופה ומנהיגי ערב ובראשם חאג' אמין אל חוסייני, מנהיג הפלשתינים ובן הברית של היטלר. אם גם בריטניה הייתה נכנעת, היטלר היה מצליח לנצח בקלות את ברית המועצות בעזרת הצבאות והציים של צרפת ובריטניה (כזכור הצבא והצי הצרפתי עברו לפיקודו של היטלר אחרי כניעת צרפת). ארצות הברית תחת שלטונו של רוזבלט הבדלן ועם תמיכה די גדולה של אמריקנים גזענים ופשיסטים בהיטלר, הייתה מגיעה להסדר כזה או אחר עם היטלר, אל מול הסכנה הסובייטית שהייתה הסכנה הכי חמורה בעיני הקפיטליזם, הרבה יותר גדולה מהסכנה מהפשיזם שנשען על אילי ההון הניאו ליברלים. כמובן שזו ספקולציה, אם כי סביר שיפן הייה מצטרפת למלחמה, כפי שקרה בדצמבר 1941, והיטלר היה מכריז מלחמה גם על ארה"ב כפי שעשה. האמריקנים נוטים לשכוח שגרמניה היא זו שהכריזה מלחמה על ארצות הברית ולא להפך. צ'רצ'יל הוא זה שדחף ללא ליאות את רוזבלט להצטרף למלחמה, אבל FDR סירב, ולכן צ'רצ'יל הרגיש "הקלה" כאשר גרמניה ויפן התקיפו את ארה"ב. כתבתי בעבר על הסרט מ-2017 - DARKEST HOUR, המתאר בצורה הכי נוקבת את המאבק בין הפציפיסטים לאקטיביסטים גם לאחר פרוץ המלחמה ובמיוחד על-רקע התבוסה של צרפת. הגישה האקטיביסטית של צ'רצ'יל היא זו שהצילה את העולם הנאור מפני החושך הנאצי של היטלר. ההיסטוריה חוזרת על עצמה גם כלפי הקיצוניות האיסלאמית הנהנית מתמיכה רבה, קודם כל אצל רבים מהמהגרים המוסלמים באירופה, אנשי הדת הקיצוניים, אירן השיעית וגם המדיניות הדו פרצופית של הסונים הדתיים, שתומכים בחינוך איסלאמי פונדמנטליסטי על-מנת להיות יותר קדושים מהאפיפיור ויותר קיצוניים מאירן. חינוך זה הופך יותר ויותר לתומך טרור. הם פועלים במסווה של מסגדים, ארגונים דתיים, ארגונים הומניטריים כמו אלה שנאסרו לאחרונה על-ידי גנץ למורת רוחם של העבודה ומרצ, אוניברסיטאות ואקדמאיים של השמאל, הימין הקיצוני, ויפי נפש סופרים, אומנים, שחקנים ובמאים.

דרך הביניים

פרט לסרט זה מומלץ לראות שני סרטים ביס VOD - INTO THE STORM 2009, CHURCHILL 2017. אבל אולי הסרט המשמעותי ביותר למי שמתעניין בתקופה הזאת ובמקבילות לתקופתנו ולארצנו, לאירופה ולארה"ב, הוא הסרט עם הקישור הלוטה - THE GATHERING STORM 2002. בסרט זה אנחנו למדים על השנים 1934-1936, שהיו השנים המכריעות במאבק בין הפציפיסטים שלא עשו דבר נגד היטלר, התפרקו מנשק, לא השקיעו כמעט כסף בהגנה ובהצטיידות ועוד רדפו עד חורמה את המעטים שהעזו להתריע על הסכנה של היטלר, כמו וינסטון צ'רצ'יל, שנקרא "מחרחר מלחמה", על כי חשף את ההפרות הבוטות של הסכם ורסאי על-ידי היטלר, בנית הכוח האווירי וההצטיידות המסיבית, גם עם מנועי מטוסים מתוצרת בריטניה. הכל למען השלום, כי זה היה "מחיר השלום", על-מנת לא לחזור על זוועות מלחמת העולם הראשונה, בגלל נקיפות המצפון על הסכם ורסאי, ש"העליב" את הגרמנים, היטלר הוא נגד הקומוניסטים שנואי נפשם, המדיניות נגד היהודים הייתה רק כריאקציה למשקלם המוגזם בכלכלה, מחנות ריכוז היו נסבלים כי אנגליה המציאה אותם במלחמת הבורים בראשית המאה... הסרט ממחיש את עזרתו של RALPH WIGRAM, שהוא ועוד כמה אחרים סיפקו לצ'רצ'יל מידע עדכני על הצטיידות הגרמנים, כי עד אז טענו המקטרגים כי צ'רצ'יל ממציא הכל בגלל שנאתו להיטלר ורצונו לחזור לכותרות, אחרי שפרש מכל תפקידיו בממשלה ונשאר רק חבר פרלמנט שמרני ובין לבין ליברלי (1900-1964). אלמנתו של וויגרם AVA ANDERSON הפכה לאחר מכן לאישה הבריטית הכי משפיעה בדורה והתחתנה עם אחד מארבעת השרים הכי בכירים בזמן המלחמה, שר הפנים והאוצר ג'ון אנדרסון. ואי אפשר בלי הפיל והבעיה היהודית, הבת של צ'רצ'יל שרה התחתנה עם השחקן היהודי ויק אוליבר בשנת 1936, למורת רוחו של אביה, שלא היה חובב במיוחד מיעוטים, הודים - שנא את גנדי, היה שמרן עד לשד עצמותיו ולא תקין פוליטית. צ'רצ'יל קינא בוולטר גינס שיצא לשייט של ארבעה חודשים במזרח הרחוק יחד עם קלמנטיין ועוד כמה אורחים והוא חשד שהיה ביניהם קשר רומנטי לנוכח תיאוריה החמים על גינס. אך אותו גינס אינו אלא לורד מוין שנרצח על-ידי הלח"י בשנת 1944... אני חסיד גדול של דרך הביניים, גם במזגי, גם ברקע הפילוסופי, חברתי וכלכלי שלי בהשפעת אריסטו, הרמב"ם ושטיגליץ, אבל בעיקר כלקח מההיסטוריה הרחוקה והקרובה. ההתמחות שלי במדע המדינה באוניברסיטה הייתה אירופה בין שתי מלחמות העולם, כי ריתק אותי לראות את מאבק האיתנים בין הקיצוניים הפאנאטים לסוגיהם - הפשיסטים, הנאצים, הקומוניסטים, הניאו ליברלים, הפציפיסטיים, כשלעומתם ניצבו מתי מעט אקטיביסטים חסידי דרך הביניים, ניצים מתונים או יונים מפוכחים, כמו צ'רצ'יל ודה גול, ומאוחר יותר בן-גוריון ויגאל אלון בישראל. הסכנה הכי גדולה בישראל היא שאת המדיניות בעשרות השנים האחרונות לא הכתיבו הניצים המתונים כבימי בן-גוריון ויגאל אלון, אלא רק ניצים קיצוניים ויונים קיצוניים כגולדה, רבין, פרס ונתניהו עם בני בריתו המשיחיים והחרדים, ובעולם מנהיגי אירופה הרופסים אל מול הפונדמנטליסטים והטרור, טראמפ הקיצוני בכיוון אחד וביידן שאינו ער לסכנת אירן והאיסלאם הקיצוני מאידך. הממשלה הנוכחית לא תעשה הרבה כי היא לא תוכל לבצע מדיניות משמעותית בגלל ממשק הכוחות שמכתיב אינרציה ביחסי החוץ. לכן, כדאי להפיק לקחים מימיו של צ'רצ'יל. הוא היה קול קורא במדבר במשך שנים. אם היו שומעים בקולו בשנים 1936-1934 ובולמים את התוקפנות של היטלר באיבה לא הייתה פורצת מלחמת העולם השנייה, שאחראים לה היטלר בתוקפנות והפציפיסטים ברפיסות. בין לבין, קיימת דרך הביניים, וצריך להפיק את הלקחים מהטעויות אם אנו חפצי חיים! [THE GATHERING STORM]