בעבר למדו אותנו שכדי להיות מאושרים צריך להיות בזוגיות ואם אפשר אז עדיף להיות נשואים.
המציאות שמתרחשת לאחרונה בארצות-הברית מספרת סיפור שונה לחלוטין. במהלך החודש האחרון פרסם מכון המחקר "פיו" ניתוח של נתוני מרשם האוכלוסין, שלפיו בשנת 2019 שיעור האמריקנים המבוגרים שלא נישאו ולא חיו עם בן זוג עלה ל-38%. קבוצות המחקר כוללות משתתפים שהתחתנו והתגרשו, רווקים, ונשואים. ההערכה היא שמגמה זו החלה עוד בשנת 2018.
למרות ההערכה שהרבה אנשים מעדיפים לחיות לבד, עדיין עושה רושם שהגישה התרבותית השולטת היא שעדיף להינשא ולהוליד ילדים. מחקר שנערך במכון ברוקינגס בשנת 2014 טוען שילדים הגדלים עם הורים נשואים מצליחים יותר בלימודים, מפתחים כישורים קוגניטיביים חזקים יותר, וכן, הם נוטים יותר ללמוד באוניברסיטה, להשתכר יותר, ולבנות קשרי נישואים יציבים בעצמם.
המדען פול דולן מחזק הנחה זו וטוען כי גברים נשואים מרגישים בטוחים יותר במשפחה שלהם ונוטים לקחת פחות סיכונים, בעוד נשים מעדיפות שלא להינשא.
שינוי המגמה בחברה האמריקנית
ההערכה היא שאנו מתקרבים לתקופה שבה יהיו יותר מבוגרים לא נשואים ממבוגרים נשואים בארה"ב, ועושה רושם שמדובר בשינוי שיהיו לו השלכות מרחיקות לכת על האופן שבו אנחנו מגדירים משפחה וחיים בוגרים בכלל, ועל הדרך שבה אנחנו מעצבים את מדיניות המיסוי שלנו.
חשוב לציין כי שיעור האנשים הלא נשואים שאינם חיים בזוגיות משתנה בקבוצות שונות באוכלוסייה. הערכה זו מגובה במחקר של מכון "פיו" לפיו בשנת 2019, 59% מהשחורים בגילאי 54-25 לא חיו בזוגיות.
באותה שנה, שיעור ההיספנים מאותה קבוצת גיל שלא חיו בזוגיות היה 38%, ושיעור האסייתיים — 29%. באופן כללי, הגברים הם אלה שמעדיפים שלא לחיות בזוגיות, אך בקרב שחורים, דווקא 62% מהנשים מעדיפות לא להינשא, לעומת 55% מהגברים.
לסיכום ניתן לראות שמוסד הנישואים כפי שהכרנו אותו מאבד את אחיזתו כמוסד השולט. כעת, המדיניות הממשלתית שמתגמלת את הנשואים ורודפת את הרווקים צריכה גם היא להשתחרר מהכבלים.