זרח ברנט - יזם נדל"ן

מה משותף למאה שערים בירושלים, פתח תקוה ושכונת נווה שלום בתל אביב מסתבר שמדובר באדם אחד: יהודי חרדי "משוגע לדבר" שהיה מהראשונים, היוזמים והבונים של מקומות אלו. זרח ברנט שמו. בימים אלו מלאו 150 שנים לעלייתו ארצה של זרח ברנט. מחוז תל אביב של המועצה לשימור אתרי מורשת' יחד עם מינהלת עיר עולם ותיירות של עיריית תל אביב-יפו, החברה ההיסטורית של תל אביב יפו, וועד בתי הכנסת החליטו לציין את מועד עלייתו בדרך מעניינת של הפנינג חגיגי שכלל סיורים מודרכים רבים. בהפנינג השתתפו רבים שבאו להצדיע לברנט וביניהם נינתו של ברנט. מיהו אותו זרח ברנט שהוחלט להקדיש לו הפנינג חגיגי? על-פי ויקיפדיה ברנט נולד באימפריה הרוסית למשפחה חרדית. בילדותו למד ברנט בתלמוד תורה שבעירו ובישיבת סלובודקה. לאחר מכן התחתן עם רחל לאה ועבר להתגורר בלונדון שם עסק בפרוונות ובלימוד תורה במשך שבע שנים. כאמור, ב-1971, לפני 150 שנים הגיע לא"י, לנמל יפו. את צעדיו הראשונים בארץ הקודש עשה בטרמינל הנוסעים ביפו, אותו טרמינל שהמועצה לשימור אתרים מנהלת מאבק קשה לשימורו. הוא הגיע ב-10 בנובמבר (כ"ו מרחשון) וכעבור 14 יום התיישב בירושלים. הוא הפסיד את כל כספו, ובעקבות זאת חזר ללונדון, שם עסק במשך כשנה במסחר והצליח לחסוך סכום כסף לצורך שיבה לירושלים. בשנת 1874 חזר לארץ ונמנה עם בוני שכונת מאה שערים בירושלים. כשאזל כספו, חזר שוב ללונדון, הפעם יחד עם משפחתו, ושהה שם במשך שנתיים. בשבט תרל"ז (1877) חזר לארץ ישראל עם משפחתו. ב-1878 הצטרף אל פתח תקוה יואל משה סלומון וחבריו בהקמת העירי, כאשר היה מרוכשי הקרקע הראשונה ומתיישביה. ברנט סיפר בזכרונותיו על הפעם השנייה שבה ביקרו באדמה שנרכשה, ב-25 ביולי 1878: "כשאך ראינו מרחוק את הגבעה שיחדנו למקום מושבנו, התקדמתי אני במהירות על הסוס והתנפלתי על הככר, נשקתי את האדמה והרויתיה בדמעות שמחה וגיל. כמוני עשו גם יתר חברי... הרגשתי אז כאילו נולדתי מחדש ובמקום הזה היו הורתי ולידתי".

"אור זורח"

בתחילה סירבה אשתו ללכת אחריו ודרשה ממנו גט אך הרב שמואל סלנט - רבה של עדת האשכנזים בירושלים - פסק שעליה ללכת אחר בעלה. ברנט תרם לבניית בית המרחץ במושבה. בשנת 1880 החליט ברנט לבנות בית בפתח תקוה, הוא ובני משפחתו החלו בליבון הלבנים ובנאי ערבי בנה את הבית בן הקומה האחת. בעקבות חורף קשה במיוחד שהבית החדש לא הועיל להגן מפניו, חלה ברנט בקדחת וחזר ללונדון. רק בשנת 1885 חזר ברנט לפתח תקוה ובנה בית אבן בן שתי קומות שהיה הראשון מסוגו במושבה. הוא חגג את חנוכת ביתו באירוע רב משתתפים שתיאורו ניתן על-ידי בוימגרטן, כתב עיתון "המגיד" - "למחרת יום השבת ..."היה יום ל"ג בעומר, ביום זה ערך זרח ברנט חגיגה גדולה לחנוכת ביתו, לאירוע היו מוזמנים רבים בהם כל בני המושבה, תושבי המושבות הסמוכות ונכבדים מיפו... לא אחטא בהחליטי, כי מיום גלות ישראל מעל אדמתו, לא נאסף המון אדם רב, כארבע מאות איש לשמוח במקום הזה". ב-1890 מכר ברנט את ביתו בפתח תקוה ורכש אדמות סמוך ליפו, שעליהן הוקמה שכונת נווה שלום, שממנה ומדומות לה קמה תל אביב. לאחר זמן מה תרם ברנט את הקרקע לבנית המוסד החינוכי "שערי תורה", וכן הקים בשכונה, את הישיבה "אור זורח" שנקראה על שמו. זרח ברנט הונצח ברחובות על שמו במספר ערים בארץ ובהן פתח תקוה, ירושלים ותל אביב, ובבית כנסת הנושא את שמו בשכונת הר נוף בירושלים. כמו-כן, ברחוב בר כוכבא בפתח תקוה עומד בית זרח ברנט. מסתבר שאילו היה ברנט חי בדורנו היה מכונה "יזם נדלן" או ליתר דיוק "בונה הארץ". ברנט היה סוג של "נחום תקום". נפל והתאושש מעד והקים עוד ישוב. אכן מחווה נהדרת של המועצה לשימור אתרים ושותפיה להנצחתו של מי שהיה יזם בניה מיוחד במינו שהותיר רישומו בירושלים בפתח תקוה ובתל אביב. מנכ"ל המועצה לשימור אתרים עמרי שלמון הודה לשותפים והדגיש את החשיבות החינוכית של הצדעה לבוני הארץ למען נדע מי היו הראשונים שהניחו את היסודות לישוב העברי בארץ ישראל.