איזו משטרה נהדרת יש לנו! היא הצליחה לאתר בזמן שיא את החשוד ברצח איל הנדל"ן אלדד פרי. אילו מאמצים אדירים השקיעה היחידה המרכזית של מחוז המרכז. היא בדקה יותר מאלפיים חשודים פוטנציאליים ברצח (מי זה הצדיק הזה שאלפיים איש עלולים לרצוח אותו?) - השותפים של פרי שהיה בחובות של מאות מיליוני שקלים, בעלי השקעות, אנשים שהלוו לו כסף ורוכשי הדירות שהפסידו את כספם. מקור במשטרה ציין כי מהרגע הראשון היה להם ברור שמדובר במישהו שרצה לנקום בפרי, ולכן ההתמקדות הייתה סביב רוכשי הדירות. ואני תוהה, מה הסיבה למאמץ האדיר הזה שהוכתר בהצלחה, ולמה הוא אינו מושקע גם באיתור נוקמים בנקמת דם, רוצחי נשים מסכנות, המשתוללים בדרום הפרוע. מדוע הוא אינו מושקע בהבאה לדין של הכרישים העוקצים אותנו חדשים לבקרים, בחסות החוק, התיספורות, או בניגוד לחוק? את הרוצח מצאו אך את העוקצים לא מוצאים? מעניין למה!
ורשויות החוק הנפלאות שלנו, איזה מאמצים אדירים הם מפעילים על-מנת להפליל את נתניהו, על-מנת לשבור מקורבים שלו כדי שיהפכו לעדי מדינה. למה הם לא משקיעים עשירית ממאמצים אלה על-מנת להפליל את הכרישים שעוקצים אותנו כנ"ל? למה מקי סכינאי ודומיו מסתובבים בצורה חופשית בינינו, אולי בגלל שהסכין שלהם חבויה וקשה לגלות אותה? מחפשים מתחת לפנס את הפושע הקטן שמציג לראווה את שיניו ואת הנוקמים הנשבעים לנקום ועושים טעויות חובבניות. אך את הכרישים האמיתיים, את מקי סכינאי ודומיו הזהירים יותר, לא תופסים כמעט אף פעם. האם זה קשור אולי בעובדה שלאילי ההון יש לובי מאוד חזק בכנסת, שהם פעילים בחקיקת החוקים שיהיו לטובתם ושיאפשרו להם לצאת ללא פגע מהעקיצות שלהם, שהם נותנים משרות בשכר של מיליונים לחברי הכנסת, לשרים, לראשי האוצר והממשל. שהשופטים בדימוס מקבלים מאות אלפי שקלים על בוררויות בין כרישים כאלה ואחרים, בעוד שהנעקצים לא זוכים ברוב המקרים בשלל התביעות הייצוגיות נגד אילי ההון האלה.
הייתי הראשון שהעז לצאת נגד אילי ההון העושקים את בעלי מניות המיעוט, נגד הכרישים העוקצים את האזרח הפשוט, מצאתי את החוקיות להונאות, שנעשות ברובן בחסות החוק אך לא בצורה אתית, בתיזה חלוצית פורצת דרך המעוגנת במחקר אקדמי מעמיק שאף אוניברסיטה בארץ לא הייתה מוכנה לגעת בה. אולי בגלל זה שבראשן, בדירקטוריונים שלהן, יש ייצוג כה נכבד לאילי ההון שתורמים כסף רב לקתדרות, שהפרופסורים הנכבדים נהנים מהבוננזה שלהם במשרות ובתמיכות, שיש בניינים על שם זה ואחר, אגפים בבתי חולים, מבני ציבור וספורט. הייתי צריך להרחיק עד צרפת על-מנת שהתיזה שלי תתקבל, כשהיא מעוגנת באירועים מצרפת, ישראל וארצות הברית. ולפני שידרשו ממני הקלטות והוכחות כמו לעידית סילמן, לא אספר איך לא הגיע נוסח ספר המחקר ששלחתי להוצאת קלוור, מה אמרו לי בחברת השליחויות, ואיך לבסוף הזמנתי שליח אחר, הפעם דרך הטלפון של החותנת.
רק אחרי שקיבלתי דוקטורט בהצטיינות מקנאם בפריז, אוניברסיטת חיפה העזה לאפשר לי ללמד אלפי סטודנטים, ורק אחרי שפרץ המשבר העולמי של 2008 איפשרו לי גם אוניברסיטאות תל אביב והטכניון ללמד בתחומן. וכך גם אינסאד, אך האמיצים ביותר היו המכללות ובעיקר מפקדי האקדמיה הימית שנתנו לי ללמד 17 מחזורים של חובלים אתיקה עסקית. השיא היה בקיץ 2010, כשהרציתי בפני הנהלת ארגון האתיקה הגדול ביותר במטה בברלין של TRANSPARENCY INTERNATIONAL. את ההרצאה איירתי בפסוקים מתוך "אופרה בגרוש" של ברטולט ברכט. כי רק גאון כברכט (ובארץ יהושע סובול) הצליח לתאר בצורה כל כך קולעת את חסינות אילי ההון.
Und der Haifisch, der hat Zähne, - לכריש יש שיניים,
Und die trägt er im Gesicht. – אותן הוא נושא על פניו.
Und Macheath, der hat ein Messer, - ולמקי סכינאי יש סכין
Doch das Messer sieht man nicht. – אך הסכין שלו חבויה.
ידיו מגואלות בדם התחלתי את ההרצאה בחוויה האישית האדירה שהייתה לי לראות לילה קודם את "אופרה בגרוש" של ברטולט ברכט וקורט ווייל ב-Berliner Ensemble אותו ייסד ברכט. החלטתי למקד את הרצאתי סביב שלושה מוטיבים הלקוחים מתוך המחזה. המחזה אהוב עלי במיוחד כי הוא מתאר בצורה הקולעת ביותר את הקשר בין הון, שלטון ופשע, ושילבתי אותו בתוכנית הלימודים שלי, בתיזה לדוקטורט ובספריי. המוטיב הראשון אותו הצגתי ב-TI לקוח מתוך המערכה הראשונה, הבלדה של מקי סכינאי המפורסמת, בה מספר הזמר על מקי שיש לו סכין אך את הסכין אין איש רואה, כפפותיו צחורות כשלג, למרות שידיו מגואלות בדם. כך גם לא ניתן לראות בשקיפות את הסכינים/סיכונים, המכשולים בפני עיוור והפחים הטמונים במכשירים הפיננסיים המתוחכמים, אג"ח הזבל, אג"ח הסאב פריים, המקבלות דירוג של AAA למרות ששוויין אפסי, התספורות והעקיצות, בחסות החוק או מסביב לו.
העיקרון המנחה הוא חוסר שקיפות, והלא אנו נמצאים במטה של ארגון "שקיפות בינלאומית" שמטרתו להגיע לשקיפות מירבית. משם עברתי למערכה השנייה בה מקי טוען כי קודם באה הזלילה ורק אחר כך המוסר. זלילה (Fressen בגרמנית וביידיש) במובן של גרגרנות, תאוות בצע, משכורות של מאות מיליונים במקביל לפיטורי יעול של עשרות אלפים, מטוסים פרטיים, יאכטות, מלונות יוקרה, ארוחות שחיתות, פשיטות רגל בסכומי עתק, אך מי שפושט רגל הם לא אילי ההון המושחתים שממשיכים לגור בוילות של עשרות מיליונים, לנהוג במכוניות של מיליונים, ולבלות בחו"ל, כשקורבנותיהם הופכים לקשי יום, כשהבכחנליות לא מותירות מקום למוסר ולאתיקה.
לעומת זאת הצגתי את השקפתי שיש לחתור להשגת רווחיות נאותה (אכילה) במקביל ולא לפני האתיקה, לעומת "זלילה", "יותר עשיר יותר חזיר". במקום למקסם את הרווח על חשבון העובדים, המדינה, הנושים, הספקים, הקהילה, האקולוגיה והלקוחות. הסברתי כי אני יודע להתמודד עם הכרישים שרואים את שיניהם על פרצופם, אך הרבה יותר קשה להתמודד עם מקי סכינאי, המתוחכם, המשחד פוליטיקאים, חברי כנסת, הכל בצורה חוקית, עם מתנות לחג, עזרה לבן או לאישה, תרומה לעמותה, בדיוק כפי שמקי סכינאי משחד את כל העיר באופרה בגרוש.
לבסוף ציטטתי את דבריו של מקי בסוף המערכה השלישית כאשר הוא נחלץ מהגרדום על-ידי מלכת אנגליה ולמרות כל פשעיו הוא מקבל פנסיה של עשרת אלפים ליש"ט ואת טירת מרמרל. מקי שר "נחלצתי, נחלצתי"! בעליצות רבה למגינת ליבם של קורבנותיו כי הוא היה מקורב לשלטונות ובימינו הוא היה בוודאי שר "bailed out, bailed out", כפי שעלזו כל ראשי החברות שחולצו מהמשבר תוך ספיגת הפסדי הטריליונים על-ידי המדינות ומשלמי המיסים כי הם היו גדולים מדי ליפול ומיד אחר כך הם מיהרו לחלק בונוסים והטבות של מילירדים מתוך כספי החילוץ. אבל מצאו את "החמור" האשם בכל המחדלים, ברני מיידוף, הוא הוקרב כתרנגול כפרות עבור כולם.
דינו למות לנוכח מחדלי המשטרה, הפרקליטות, השופטים, המחוקקים, הממשלה, כל הממשל, התחילו לקום לנו ויג'ילנטים - אחד רצח פורץ, אחר רצח את מי שלדעתו עקץ אותו. רוצח הפורץ שגנב לו רכב קיבל עבודות שירות, מעניין איזה עונש יקבל הרוצח של איל הנדל"ן - 150 שנות מאסר כמו ברני מיידוף? למה? כי הגנב הוא ערבי, פושע קטן, לא איל הון? זה רוצח וזה רוצח, זה ויג'ילנטי שלקח את החוק לידיים אחרי שהחוק לא מגן עליו וגם זה ויג'ילנטי. אבל אוי לו למי שלוקח את החוק לידיים נגד אלה שיכולים לתת לנבחרי הציבור מניות בעשרות מיליונים, למנהלי המשרדים, המשטרה והצבא משרות במיליונים, לשופטים בוררויות במאות אלפים. צריך יהיה לבטח לתת עונש הרתעתי לרוצח איל הנדל"ן, למען יראו וייראו, כי אנו הולכים בדרכי ארצות הברית - מי שפורץ לביתנו אחת דינו למות, אך אוי לו למי שהורג את זה שפורץ לכיסנו - הוא יילקח לכיכר העיר, ייסקל באבנים, גווייתו תיצלב, ימ"ש!
אחרי שפרשתי מההוראה, אין, למיטב ידיעתי, מי שמרצה על צדק חברתי, הון ושלטון, אתיקה לבעלי מניות מיעוט ולאזרח הקטן, עם תוכניות לימוד שכללו את הסרט "שיטת השקשוקה", "שביתה", "גיבור מעמד הפועלים", "אופרה בגרוש", "אויב העם", "ביקור הגברת הזקנה", "וול סטריט", "ז'אן דה פלורט", "גטסבי הגדול", "כולם היו בני", פרשיות אנרון, משבר 2008, חוליי הקפיטליזם, שלושים אירועים על פרשיות שאירעו ברובן בישראל, עם מרצה שהוא איש העסקים היחידי שהעז לספק איך הכל קורה אחרי שחוויתי זאת על בשרי. לא בישראל ואולי גם לא בעולם. תפוצת הספרים שלי מאוד דלה ולכן הנגשתי את כולם חינם אין כסף באתר שלי ובאתרי אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטאות אחרות. אך מי שרוצה ללמוד את כל התורה על רגל אחת, שיקשיב חמש דקות לפתיח של "אופרה בגרוש" של ברכט וווייל, הפעם מתוך הסרט, יצירת המופת של פבסט מ-1931 שלימדתי. לא צריך לשלם מאות שקלים לאופרה משעממת בגרמנית "חליל הקסם",
יש כאן אופרה מרתקת בגרוש, גם בגרמנית, אך עם מסר ששווה זהב בכל השפות!
