עמיר פרץ מבקש שכר של מיליון שקל בשנה תמורת התפקיד שהסדירה לו ה
ממשלה בלחצו של
בני גנץ ונגד דעת הוועדה העוסקת בבחינת מינויים כאלה וסבורה כי אינו מתאים. ואני סבור כי מגיע לו. הוא ייחודי ואלוף.
ייחודי במצפון הפוליטי הגמיש שלו המדלג בקלות ממפלגה למפלגה, מסיעה לסיעה, מממשלה לממשלה. ואלוף בהפרת התחייבויות לציבור. הוא ייחודי בהיקף הנזק שגרם למפלגת העבודה. הוא אלוף בהעמדת פני עסקן ציבור מוסרי בתחום הפוליטי. אז תנו לו. מגיע לו. אין כמותו.
-
מירי רגב השתתפה במיזם של הנשיא
יצחק הרצוג למיתון גסות הרוח ברשת החברתית, וזמן מה לאחר מכן כינתה את ראש הממשלה
נפתלי בנט "גנב סדרתי". לא צריך להסביר את זה. רק להפיץ את זה.
- נפתלי בנט מפטפט אותנו לבור תחתיות מדיני בסוגיה האירנית (אם לא גרוע מזה) בחקותו ללא הרף את מורו ורבו בתחום זה, מי שהוא עתה ח"כ
בנימין נתניהו. צפיתי אמש בכתבה של דפנה ליאל על הלשכה הסוגרת על ראש הממשלה ונדהמתי. בהגיעי לשמש כסופר המדיני של הארץ היו שם אנשים כמו ד"ר יעקב הרצוג ("צפנת פענח" כתואר שהדביק לו
דוד בן-גוריון), מרדכי גזית, מיכאל (מייק) ארנון ועתודה צעירה מעולה במשרד החוץ שהמתינה לתורה. איך זה קרה ש"התמעטו הדורות"?