עם ישראל מתאבל על הקדוש יהודה דימנטמן הי"ד, המשפחה עדיין יושבת שבעה והיגון והצער כבדים מאד. יהודי נוסף, איש מעלות, נרצח על-ידי רוצחים ערבים הצמאים לדם יהודי ובעוד אצלנו שורר אבל בקרב הרוצחים ועוזריהם ישנה התרוממות רוח, כזו ההולמת רוצחים שפלים ופראי אדם עמם אנו נאלצים להתמודד כאן בארץ הקודש מזה למעלה ממאה שנים.
עם המציאות הקשה הזו מתמודדים בגבורה ומסירות נפש רבבות ומאות אלפי יהודים הנאחזים בנחלת אבות למרות סיכון ביטחוני מוגבר, למרות דרכים לא סלולות, למרות התנכלות רשויות המדינה ולמרות אטימות שלטונית כזו הגובלת לא פעם ברשעות לשמה.
לעולם לא נוכל להתרגל להתנכלות הזו וכמוכח, כוח האמונה של עם ישראל גובר על הרבה מכשולים, בכללם פשעים אותם מבצעים "מנהיגים" שאינם רואים בנחלת אבות משהו מקודש אלא נדל"ן לסחור בו (זה במקרה ה"טוב", לעתים נותנים מתנות לאויב...).
לאחר החורבן והגירוש בצפון השומרון ובגוש-קטיף פועלים בתנאים לא תנאים בחורים צעירים ועזי נפש להיאחז בחורבות היישוב חומש שם הם מקיימים לימוד תורה מזה כחמש עשרה שנים ברציפות, למרות גירושים חוזרים ונשנים של כוחות "הביטחון" אותם משסים כוחות זדוניים וחסרי שאר רוח יהודית בישיבה ובלומדיה חדשים לבקרים (וללילות)...
יהודה דימנטמן ז"ל היה אחד מאותם גיבורים שנאחזו בחומש ולמדו שם תוך קידוש שם שמים ומסירות נפש מרשימה מאין כמותה. קר שם בחומש, ההר שומם ונטוש, הנוף מרהיב אך אין חשמל ו/או מים זורמים. קשה למצוא מסתור מפני הרוח המקפיאה והאדמה הקשה אף היא אינה מסבירה פנים, האמינו לי שאני יודע על מה אני מדבר. בשנים האחרונות לא בקרתי בחומש אבל בעבר הקצת יותר רחוק (לאחר הגירוש והחורבן) הייתי במקום מספר פעמים, כולל שבת אחת, קרה במיוחד. הדבר היחיד המחזיק את לומדי התורה על ההר הוא הרוח. רוח של גבורה יהודית, רוח של אמונה, רוח של התעלמות מהסכנות ותאוות הרצח של האויב הערבי המחפש כל הזדמנות לפגוע ביהודים ולרצחם נפש.
לאסוננו הצליחו הרוצחים לגדוע חיים של יהודי, הפעם אחד מגיבורי חומש. בדומה לכוונות הזדון של הרוצחים לסלקנו מעל אדמתנו גם כאן ברור שלומדי התורה במקום, קיומה של הישיבה והנוכחות היהודית על ההר נותנים לאויב הערבי להבין כי מאבקו לסלקנו ולהשמידנו נדון לכישלון. אשרינו שזכינו למסירות נפש ברמה כה גבוהה במחננו הקדוש.
אלא שהאויב הערבי זוכה לסיוע מכיוון שלכאורה איננו צפוי, איננו הגיוני ואיננו מתיישב עם היהדות ו/או עם הציונות, ערכיה ומטרותיה. עוד המשפחה יושבת שבעה ובעוד עם ישראל מתאבל על מות קדושים הולכות ונשלמות הכנות מצד הממשלה לפנות את הישיבה, להחריב את המפעל הגדול הזה, לסלק את היהודים מבית המדרש בו הם נאחזים בכוח האמונה ולהותיר את ההר קרח ונטוש. הפעם, כך מרמזים גורמים בכירים בממשלה, החורבן והפינוי יהיו סופיים, כאלה שלא יאפשרו חזרת הלומדים להר.
הגירוש והחורבן אותם הביא עלינו אריאל שרון שבזקנותו הרשיע והרע לעמו ישראל מאוד היו בעליל טעות קשה ומחפירה. מלבד הבגידה בארץ ישראל ובעם ישראל תוך פעולה נגד תורת ישראל - הביאה עלינו מה שמכונה בלשון מכובסת "ההינתקות" טרור, מלחמות, חוסר ביטחון, שכול ונזקים כלכליים אדירים. פשיטא שמזמן היה נכון לתקן את העוול, לבטל את "חוק ההינתקות" וליישב מחדש לכל הפחות את ארבע היישובים בצפון השומרון. אלא שההנהגה הפוליטית נעדרת את הרוח ואת האמונה ובחדלונה המתמשך ממשיכה ומנציחה את העוול.
צר לי על המילים הקשות שאומר לקמן אלא שהן אמת לאמיתה. אם חס וחלילה תפעל הממשלה להחריב את הישיבה שבחומש ולסלק מהמקום את הבחורים הלומדים בה אין אלא להגיע למסקנה כי זו משלימה את עבודת הרוצחים שרצחו את יהודה הי"ד, מעניקה פרס לטרור הערבי הרצחני, ובפועל (כנראה מחוסר הבנה ו/או בשל היותה חלשה ונרפית) משתפת פעולה עם האויב הערבי המנסה פעם אחר פעם לסלק יהודים מנחלת אבות ולהנציח את תוצאות פשע הגירוש שארע במקום הזה לפני למעלה מחמש עשרה שנים. עוד לא מאוחר להתעשת.
