תקופת הקורונה למדה אותנו לאזן בין קריירה מקצועית לגידול משפחה. אך קיימות מספר תופעות שנלקחות מעולם אחד ומיושמות בעולם אחר. כך, למשל, לאחרונה נתקלתי במונח 'גוסטינג' שבמקור קשור לעולם הדייטים אך לאחרונה הוא גם מיושם בשוק העבודה המשתנה.
גוסטינג הוא מונח חדש יחסית בתחום הפסיכולוגיה. הוא מתייחס למצב של ניתוק פתאומי של קשר ללא התראה או הסבר, כאשר הצד הנעלם אינו מגיב גם כאשר הצד הננטש מבקש להבין מדוע הוא נטש. המונח מתקשר לרוב למערכות יחסים רומנטיות, אך אפשר לייחס אותו לקשרים עם משפחה וחברים. וכאמור לאחרונה הוא נכנס לשוק העבודה הישראלי.
בתוכנית "לפני החדשות" הראתה הכתבת טליה כהן שבחברות הייטק ואופנה מקבלים אנשים לתפקידים מסוימים אך אותם אנשים בוחרים לוותר על המשרה או לחלופין לחתום על חוזה בחברה מתחרה מבלי ליידע את החברה שאליה הם התקבלו לעבודה.
דוגמה - אדם שמחפש עבודה שולח קורות חיים למשרה מסוימת. בהנחה שחוזרים אליו הוא עובר תהליך גיוס שכולל ראיונות ומבחנים, אם הוא מתקבל לעבודה שולחים לו טיוטת חוזה, הוא עובר עליו (עושה תיקונים בו אם צריך) ושולח את החוזה חתום. כך, למשל, אחת המגייסות שצוטטה בכתבה ספרה שבחור שהתקבל למשרה בחברת הייטק החליט בשלב מסוים לנתק מגע ולחתום בחברה אחרת.
למה זה קורה?
קיימות ארבע סיבות לכך:
1. מדובר במוצא קל: הרבה יותר קל להיעלם מאשר לקיים שיחה מלב אל לב, שבה אדם מסביר בכנות מדוע אינו מעוניין להמשיך בקשר. לעתים קרובות מבצע הגוסטינג מנסה להימנע מעימות או מרגשותיו הפגועים של האחר. לכן, הוא פשוט "חותך" את התקשורת ומקווה שהרמז יובן.
2. ריבוי אפשרויות: תחום ההכרויות אונליין מביאות איתן אינסוף אפשרויות, לכאורה, לעומת מבחר ממוקד כאשר נכנסים לבר.
3. מאפייני הנוטש: צוות מחקר שבחן את תופעת הגוסטינג מצא כי אנשים עם ציון גבוה יותר במבנה אישיותי המכונה הטריאדה האפלה נטו לראות גוסטינג כמקובל יותר, לפחות בהקשר של מערכות יחסים קצרות טווח. גם גברים עם תכונות נרקיסיסטיות נטו יותר לראות בגוסטינג התנהגות מקובלת, זאת בהשוואה לנשים עם תכונות כאלה.
4. מאפייני הננטש: מחקר שנערך השנה שכלל 1,275 משתתפים מראה כי פרטנרים עם ציון גבוה מהממוצע בחרדת התקשרות היו בסיכון גבוה יותר לגוסטינג. בגדול, חרדת התקשרות מאופיינת בפחד מנטישה, צורך מוגזם באישור ומצוקה כאשר בן הזוג אינו זמין.
ניתוח מאפייני הגוסטינג לפי שוק העבודה הישראלי
1. מדובר במוצא קל: הקורונה למדה אותנו שלפעמים לא צריך להתפשר על שכר או מקום עבודה, ואדם צריך לעשות מה שטוב לו.
2. ריבוי אפשרויות: בתחומים כמו הייטק ואופנה יש הרבה מאוד משרות ואדם שיש לו רקע בתחומים רבים יכול להחליט מה טוב עבורו.
לגבי שני המאפיינים הנוספים אם במערכות יחסים הדגש הוא על תכונות אופי, בשוק העבודה הדגש הוא על תנאי עבודה והאנשים שאתה עובד איתם. נכון לעכשיו, שוק העבודה לא מצא דרך להתמודד עם תופעה מוזרה זו אך לא נראה שהם מנסים להתגמש עם מועמדים כדי שהם ירצו לעבוד במקום כזה או אחר.