לתת לחיילים אופק צה"ל הוא לא מחנה צופים והחיילים לא עושים את מה שהם רוצים, אלא אם כן זה מתאים לצרכי הצבא. לכן, צה"ל יכול לנתב לשירות קרבי גם חיילים שיש להם חלומות להתקבל לחברות ההיי-טק, כולל לחברות הסייבר, ורוצים לצבור את הניסיון שלהם ב-8200 או ביחידה טכנולוגית צבאית אחרת. הם נותנים את שלוש השנים הטובות ביותר בחיים שלהם, שבהן הם יכולים להגן על המדינה, ואחר כך לממש את החלומות לגבי הקריירה שלהם.
אולם, ייתכן שפה קבור הכלב, שכאן טמונה הבעיה, כפי שאמר אמיר: רבים חולמים על שירות ב-8200 ולא על הליכה לקרבי. אם פעם שירות בקרבי היה נחשב מאוד והמילה ג'ובניק הייתה נחשבת למילת גנאי, כיום המצב הוא הפוך, כשזה נוגע ליחידות הטכנולוגיות. נכון, החיילים ביחידות אלה הם לוחמים - לוחמי סייבר, אבל רבים עדיין מחשיבים כחיילים קרביים רק כאלה שנמצאים בשדות הקרב הפיזיים ועל הגבולות. בנוסף, אם פעם האידיאל היה לתרום למען המדינה, כיום רבים מסתכלים על השירות הצבאי כהזדמנות להתחיל לפתח את הקריירה שלהם אחרי שהם יפשטו את המדים. שהרי בוגר 8200 או כל יחידה טכנולוגית אחרת הוא בעל סיכויים טובים יותר להשתלב בשוק ההיי-טק ולבנות את חייו. לעומתו, חייל קרבי (או לא קרבי) מסיים את שירותו אחרי שלוש שנים, מקבל סכום מסוים - ודי זהו. ברוב המקצועות, את הקריירה שלו הוא צריך לבנות לבד, בהמשך.
אם משרתים ביחידות הטכנולוגיות חיילים שלא מתאימים, ושאפשר להעביר אותם ליחידות הקרביות - יואיל הרמטכ"ל לבקש שתיערך בדיקה כדי לתקן את המעוות אם צה"ל רוצה לעודד צעירים ללכת לשירות קרבי, הוא צריך לתת להם אופק לשנים שאחרי השחרור: שכר גבוה יותר (נכון ששכר החיילים הקרביים עלה בשנים האחרונות, אבל לא מספיק), לימודי תואר ראשון חינם, סיוע רב יותר בהכוונה למקצועות ובכלל, ליווי צמוד.
צבא הוא לא רק אוסף של חיילים ולובשי מדים בכלל, אלא חלק מהחברה הישראלית, וכדאי שיהיה כך גם באלמנטים שונים שקשורים בקריירה של החיילים אחרי השחרור. איך הוא צריך לעשות זאת? את זה עליו להחליט בעצמו. הדהוד הנושא בצורה כללית ושטחית, מבלי לעשות שיעורי בית, לא תורם לשכנוע ולו של צעיר אחד לרצות לשרת ביחידה קרבית. זה כן פוגע, ללא כל סיבה, בחיילי היחידות הטכנולוגיות, שמי כמו הרמטכ"ל יודע עד כמה הם תורמים ללחימה בשטח - בין אם הם מונעים מתקפות של גורמים עוינים ובין אם הם מספקים ללוחמים ולמפקדים בשטח מידע חשוב, שמונע אבידות. וכמו חיילים קרביים "רגילים", גם הם מבצעים פעולות עלומות אי-שם.
לצה"ל יש כלים שיסייעו בצמצום הפערים החברתיים ועליו להשתמש בהם צה"ל יכול וצריך לשתף יותר פעולה עם גורמים אזרחיים, כמו סייטאקה והיזמים שחברו אליה, שמגשימים חלומות לצעירים שרוצים לעבוד בהיי-טק. חלק מאותם צעירים, אגב, הם בוגרי יחידות קרביות.
ועוד דבר: ראוי שכוכבי וצה"ל שבראשותו יפנו משאבים לשילוב של יותר נשים וצעירים מהפריפריה ביחידות הטכנולוגיות. בכך הם יתרמו הן לצה"ל והן לחברה הישראלית כולה. יש לצבא את הכלים לצמצם את הפערים והוא יכול, וצריך, להוות חלק משינוי כללי, שכל החברה הישראלית חייבת לעבור. שינוי שיביא לכך שהטובים ילכו לחילות הקרביים והמצוינים - ליחידות העילית הטכנולוגיות, שלוחמות בשדה הקרב הווירטואלי, זה שגם לכוכבי ידוע שהוא שדה הקרב העתידי. לשם צריך כוכבי לכוון, מבלי להתבלבל. למרבה הצער, מי שהתבלבל הפעם זה הוא עצמו, הרמטכ"ל - וחבל.