קונפוציוס, מגדולי הפילוסופים של סין, אמר: "בכל דבר יש יופי, אך לא כל אחד יכול לראות זאת". נתייחס כך לכל הנכסים בחיינו. לא נראה כמובנים מאליהם את החרות שלנו, הבריאות, הזוגיות, משפחתנו האהובה וכל מה שיש לנו בחיינו, הישגים חומריים, חברתיים, תרבותיים ורגשיים.
הסופר צ'ארלס דיקנס אמר: "התמקדו בברכות ההווה שלכם, שיש לכל אדם בשפע, במקום לחשוב על אסונות העבר, שיש רק לחלק מהאנשים". תוקירו את הדברים הטריוויאליים ביותר:
על היוגורט של הבוקר - תודו, את נופו של העץ המלבלב - תוקירו. הודו על החיוך בפניהם של ילדיכם, ועל גופכם המאפשר לכם הליכה ברגל, שחייה והנאה מאינטימיות זוגית. הודו על יום חופשה מענג, וגם על סתם יום חולין שגרתי. השגרה הזו, שאנו מתייחסים אליה כמובנת מאליה - כמה אנחנו מתגעגעים אליה כאשר משתבש משהו בחיינו.
ולאלו שמקטרים בלי הרף על מקום עבודתם, על הלחץ, המשכורת, הבוס, זכרו תמיד שעבודה זו מעניקה לכם פרנסה וחיים מכובדים ומהוגנים לכם ולילדיכם. העבודה מעניקה לכם גאווה וייעוד ומאפשרת לכם לממש את היכולות שלכם. -אל תקטרו על התקלות הפעוטות של החיים. משקלן כמשקל נוצה. הן חולפות עם הרוח וחבל שיעכירו את מצב רוחכם. אם תגמדו אותן, תשאירו המון מקום לשמחה. הזיזו אותן הצידה, ואל תשקיעו בהן מחשבה שגוזלת אנרגיה נפשית.
הרבי נחמן מברסלב כבר עמד על החשיבות העצומה שבשמחת האדם. השמחה הפשוטה, השמחה שאינה תלויה בדבר ואינה תלויה בכסף, בחומר ובגורמים חיצוניים. מקורה בלב. זוהי שמחת החיים.
התרחקו מאנשים גוזלי אנרגיה. חפשו את אלו המדביקים אתכם בשמחה שלהם, באופטימיות, בראיית החיים החיובית. היצמדו לאנשים כאלו וקבלו מהם השראה. אחר כך המציאו את עצמכם כל יום מחדש. בנו לעצמכם משהו ייחודי משלכם, והמשהו הזה ימשוך את האנשים אליכם כמגנט.
אל תשפטו אנשים אחרים. נסו תמיד לדמיין את נשמתכם נכנסת לגופם של אחרים וחיה את חייהם שלהם. דמיינו את עצמכם במקום האדם מולכם. נסו לחוש את רגשותיו ולחשוב את מחשבותיו. חוו את חוויותיו, הבינו את מניעיו, שערו על מה הוא כועס, מה מציק לו וממה הוא פוחד.
נזכור את דברי רבי נחמן מברסלב: "מוטב שאכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם". למדו את עצמכם את הטכניקה הזו להיכנס לראש ולגוף של אדם אחר, והיא תאפשר לכם לראות בכל אדם את הטוב ולגלות אמפטיה, חמלה ואהבה כלפי הזולת.
שנה אזרחית טובה לכולם.
