תמונות דרמטיות כעת מרחבי קזחסטן וכבר כעת אפשר לקבוע שאלה הן ההפגנות הגדולות ביותר במדינה מאז יצאה לעצמאות מברה"מ בדצמבר 1991. באלמטי פרצו מפגינים לבניין העירייה ועשן שחור מיתמר מאזור הבניין, ישנם גם דיווחים על קולות נפץ וירי. גם בערים אחרות נמשכות ההפגנות, ובחלק מהמקרים אף נמלטו שוטרים ואנשי כוחות ביטחון מהמפגינים וסירבו להתעמת איתם. באחד המקרים בעיר אלמטי התנפלו מפגינים על שוטר חמוש ולקחו ממנו את הנשק, תוך שהוא וחבריו מסרבים להגיב. התמונות והסרטונים היוצאים מהערים השונות ומתפרסמים ברשתות ממחישות את עוצמת הדרמה, ואת העובדה שמדובר פה באירוע משמעותי, ולא בעוד גל הפגנות שישכך, כפי שכבר קרה במדינת הענק הזו בשנים האחרונות (2011, 2016 ו-2019). השאלה הקריטית היא איך יגיב המשטר, והאם המשטרה, הצבא וכוחות הביטחון יעברו צד לתמיכה במוחים, או שמא ירסקו באלימות את המחאה. מה שברור הוא שהמשטר נכשל בניסיונו להרגיע את השטח, והלגיטימיות שלו ספגה מכה קשה מאוד - הוא מאבד אותה ככל שנוקפות השעות. המפגינים זועקים כעת בגנות נורסולטן נזרבייב "הסתלק איש זקן!" ודורשים את התפטרות הממשלה, הנשיא טוקאייב, נורסולטן נזרבייב ובני משפחתו, ובעצם שינוי יסודי בניהול חייהם. שורש המחאה טמון במציאות החיים במדינה הענקית העשירה באנרגיה ובמחצבים, ובחלוקה הלא-שוויונית של העושר. חלקים גדולים באוכלוסייה עניים מאוד, ומזה שנים רבות נדרשת שורת רפורמות רצינית - כלכליות אך גם פוליטיות, אך הבעיה היא שלמשטר הנוכחי ולאלה שלפניו אין אינטרס אמיתי ברפורמות כאלה שיחלישו את כוחו, ולפיכך שינוי כזה עשוי להתרחש רק אם ייכפה מלמטה, כפי שאולי מתרחש כעת. אך אם הניסיון הזה ייכשל, סביר שהמשטר ינקוט שורת מהלכים שידכאו עוד אפשרות של מחאה דומה, ולפיכך יש פה מעגל אכזרי. חשוב לזכור שקזחסטן היא המדינה הגדולה ביותר במרכז אסיה (התשיעית בגודלה בעולם), ומתגוררים בה קרוב ל-19 מיליון איש, כ-70% מהם מוסלמים. לסיבור האוזן, קזחסטן גדולה כמעט כמו אירופה כולה, ויש לה גבול משותף אדיר עם רוסיה באורך 7,600 ק"מ, 1,500 ק"מ של גבול משותף עם סין, 2,300 ק"מ גבול עם אוזבקיסטן ו-1,000 ק"מ עם קירגיזסטן. כמו רבות ממדינות ברה"מ לשעבר שיצאו לעצמאות, יש פערים גדולים ואי-שוויון משמעותי, וחשוב להבין שזו אחת הסיבות העיקריות למה שאננחנו רואים כעת.