בחלוף שנתיים ימים מיום חיסולו של קאסם סולימאני, מפקד כוח "קודס" של "משמרות המהפכה" אירן מבהירה כי היא איננה מתכוונת לעבור לסדר היום על ההתנקשות בחיי הדמות הביטחונית הבכירה שהייתה מספר 2 באירן ויורשו האפשרי של המנהיג העליון עלי ח'מינאי וכי היא תשיג את הנקמה.
נשיא אירן אברהים ראיסי נשבע לנקום את מותו של קאסם סולימאני ודרש ב-3 בינואר להעמיד לדין את נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ שאישר את חיסולו של סולימאני. בימים האחרונים הגבירו המליציות הפרו אירניות בעירק את ההתקפות שלהם באמצעות רקטות ומל"טים על הבסיסים האמריקנים בעירק, על מתחם השגרירות האמריקנית בבגדד ועל הבסיסים האמריקנים בסוריה, בניסיון להרוג חיילים ואזרחים אמריקנים כנקמה על חיסול סולימאני, מרבית ההתקפות סוכלו ולא היו נפגעים. אולם המגמה האירנית ברורה, אירן מגבירה את מלחמת ההתשה שלה נגד הנוכחות הצבאית האמריקנית בעירק ובסוריה כדי לממש את העונש האירני על חיסולו של קאסם סולימאני והוא גירושה המשפיל של ארה"ב מעירק ומסוריה.
"בעתיד הקרוב לא יישאר חייל אמריקני אחד בעירק או בסוריה" הודיע שגריר אירן בלבנון מוחמד ג'לאל פרוזניה ב-3 בינואר. ואילו אבו עלא אלוועאלי, המזכ"ל של מליציית "גדודי סייד אלשהודאא" העירקית הודיע ב-8 בינואר: "גירוש האמריקנים מהאזור הוא החובה והנאמנות המינימלית שלנו כלפי קאסם סולימאני וכלפי אבו מהדי אלמוהנדס".
ההסלמה האירנית נגד היעדים האמריקנים באה למרות ההודעה של ראש ממשלת עירק מוצטפא כאט'מי על יציאת הכוחות הלוחמים הזרים האחרונים מעירק והגבלת הפעילות של הכוחות הנותרים למשימות אימונים והדרכה של צבא עירק במלחמה נגד ארגון דאעש, האירנים רואים בכך מעשה הונאה אמריקני-עירקי ועקיפה של החלטת הפרלמנט העירקי מלפני שנתיים הקוראת להסיג את כל הכוחות הזרים מעירק לאלתר, גם המליציות החמושות בעירק טוענות כי ממשלת עירק לא סיפקה שום הוכחות שאכן הייתה נסיגה בפועל בסוף השנה שעברה של הכוחות הזרים הלוחמים בעירק.
ממשלת עירק הודיעה על כוונתה לפתוח בדיאלוג מחודש עם הפלגים העירקים בניסיון לעצור את ההתקפות על המטרות האמריקניות שנותרו בעירק אך ההערכה של הפנטגון כי ההתקפות ימשכו ואף יתגברו. במקביל, אירן פועלת באמצעות בנות בריתה הפוליטיות בעירק להדחתו של ראש הממשלה העירקי כאט'ם סולימאני, אשר לטענת האירנים לא סיפק את הסחורה, המאמצים מתמקדים בכך שכאט'מי לא ייבחר שוב, לקדנציה נוספת, לתפקיד ראש הממשלה החדש ברגע שתוקם הממשלה החדשה בעירק. השמות שמתרוצצים כעת במערכת הפוליטית העירקית לתפקיד ראש הממשלה הבא הם: חיידר אלעבאדי (ראש הממשלה לשעבר), אסד אלעידאני (מושל בצרה), עלי שוכרי(שר התכנון לשעבר) ועוד.
חשיבות חיסולו של קאסם סולימאני חיסולו של קאסם סולימאני היה מהלך חשוב במלחמה נגד ההתפשטות האירנית במזרח התיכון ופעילותה בתחום הטרור, שנתיים לאחר חיסולו ניתן רק לשער מה היה המצב כיום אילו הוא לא חוסל. סולימאני הוא שהקים את טבעת החנק מסביב לישראל ואת פרויקט חימושן של השלוחות הפרו אירניות בסוריה, עירק, לבנון, תימן ורצועת עזה ברקטות,טילים מדויקים ומל"טים שיופעלו נגד בעתיד נגד ישראל. הוא היה זה שהקים פלטפורמות קרקעיות לטרור נגד ישראל במקומות שונים במזרח התיכון, הוא יצר רשת של לוחמים שיעים וסונים נאמנים לאירן מאפגניסטן ועד לסוריה ותימן.
לקאסם סולמאני היה גם תפקיד חשוב במניעת קריסת שלטונו של נשיא סוריה בשאר אסד במהלך מלחמת האזרחים בסוריה ובתיאום כניסת כוחות צבא רוסיה לסוריה. חיסולו של קאסם סולימאני האט את התהליך של הידוק המצור הצבאי על ישראל, בשטח נוצר וואקום מנהיגותי גדול שעדיין לא התמלא, מחליפו בתפקיד, הגנרל אסמעיל קאא'ני הוא חסר כריזמה ומעוף צבאי,הוא בעיקר טכנוקרט שמתקשה להיכנס לנעלים הגדולות שאותן השאיר קאסם סולימאני, על ירושת מעמדו הצבאי הרם באירן מתמודדים גם הגנרל אמיר עלי חאג'י זאדה, מפקד חיל-האוויר של "משמרות המהפכה" והגנרל חוסיין סלאמי, מפקד "משמרות המהפכה".
לישראל יש הצלחה גדולה במלחמה נגד ההתבססות הצבאית האירנית בסוריה, אבל הסכנה האירנית עדיין קיימת, היא עלולה להתגבר אם ייחתם הסכם גרעין חדש בין המעצמות לאירן כתוצאה מהמשא-ומתן בווינה. להערכת גורמי הביטחון בישראל, כל הסכם חדש, יביא בהכרח להסרה חלקית או מלאה של הסנקציות מעל אירן, כתוצאה מכך יזרום כסף רב לקופת האוצר האירני ול"משמרות המהפכה", זה יאפשר לאירן לפתח ולחזק את פרויקט הטילים הבליסטיים שלה ולהזרים כסף לכוח "קודס" כדי שיחזק את השלוחות שלו במזרח התיכון, בעיקר בפעילות נגד ישראל ונגד יעדים אמריקנים והמשטרים הערבים הסונים המתונים.
אירן טוענת כי הצליחה לספוג ולהכיל את המכה הקשה שהונחתה עליה על-ידי הההתנקשות בקאסם סולימאני, אבל היא מאשרת שהייתה זו מכה כואבת מאוד שמהווה גם פגיעה בכבוד הלאומי של אירן. חיסולו של קאסם סולימאני נועד בעיקר לפגוע ביכולת המבצעית של כוח "קודס" וליצור אפקט הרתעתי, היה ברור מלכתחילה כי אירן לא תשנה את האסטרטגיה הגרעינית, הטילית והאזורית שלה בגלל חיסולו, קאסם סלימאני היה אלמנט חשוב מאוד בהנהגת ההיאתולות אך שינוי האסטרטגיה האירנית במזרח התיכון מחייב את החלפת כל ההנהגה או הפלת המשטר. לכך יש להוסיף את שינוי המדיניות האמריקנית כלפי אירן בעקבות חילופי הממשל, ממשל ביידן משנה בפועל את המצב בשטח ומסייע, בעצם חולשתו, למשטר האירני להתאושש מחיסולו של קאסם סולימאני.
ישראל נמצאת במסלול של התנגשות צבאית מלאה שאליה מובילה אירן, חיסולו של קאסם סולימאני עיכב את ההתנגשות הצבאית המלאה בין שתי המדינות אך ספק רב אם ימנע אותה, במיוחד לאור המדיניות הנוכחית של הממשל האמריקני אשר אינו רוצה לפעול צבאית נגד אירן כדי למנוע ממנה את היכולת להשיג נשק גרעיני והתקדמות בפרויקט הטילים הבליסטיים אשר יאיימו גם על אירופה, לא רק על ישראל ועל המדינות הסוניות במזרח התיכון.
על-פי הצהרות בכירים באירן, שנת 2022 תהייה שנה שבה יוגבר המאמץ לממש את חזונו של קאסם סולימאני והמאבק נגד ישראל ונגד הנוכחות האמריקנית בעירק ובסוריה רק יתגבר. ניצחון מדיני אירני בשיחות הגרעין בווינה רק יעודד את אירן להמשיך במדיניות הזו. נשיא סוריה בשאר אסד אמר לפני שנתיים כי סוריה איננה יכולה להיכנס לעימות צבאי עם ארה"ב כדי לגרש אותה משדות הנפט בסוריה, אך המשימה הזו תופקד בידי "כוחות ההתנגדות העממית", לאירן צפוי תפקיד חשוב במערכה הזו.
הנשיא ביידן מאותת בינתיים, בעקבות הנסיגה המחפירה של ממשלו מאפגניסטן, כי אין בכוונת ארה"ב לנטוש את המזרח התיכון ובנות בריתה וכי הנוכחות הצבאית האמריקנית בעירק ובסוריה תימשך, לכן, מלחמת ההתשה של אירן ושלוחותיה במזרח התיכון נגד ארה"ב צפויה להתעצם בחודשים הקרובים.
