להקשיב ליורם כהן ראש השב"כ לשעבר

יורם כהן הוא אדם דתי, המקפיד בקיום מצוות הדת. למד בבית הספר הדתי ביל"ו בתל אביב. בנעוריו היה חניך בתנועת הנוער "הצופים הדתיים" ובוגר ישיבה תיכונית במדרשת נועם בפרדס חנה. הוא בעל תואר ראשון ושני במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה, ואוניברסיטת "בר-אילן" העניקה לו תואר דוקטור של כבוד כהוקרה לשירותו המסור ורב שנים למען ביטחון מדינת ישראל. על השירות המסור למען המדינה ולשרות רב השנים במערכת הביטחון תוך סיכון חייו, אוניברסיטת בר-אילן החליטה, שיורם כהן הוא זה הראוי לקבלת תואר דוקטור של כבוד. אסתפק רק בציון מעט מהתחנות בשירותו הצבאי, בהן פעל תוך סיכון חייו. בשנת 1996 היה ראש החטיבה, שפעלה לסיכול הטרור בירושלים וביהודה. בשנים 2001-1999 היה ראש האגף לסיכול הטרור הערבי-אירני ולאחר מכן במשך חמש שנים רצופות בשנים 2011-2016 עמד בראש השב"כ. אני מקווה, שהמגיבים למאמר לא ידביקו לאדם דתי, בוגר ישיבה ומי שבעברו היה ראש שירותי הביטחון של ישראל את התארים השכיחים, המודגשים בתגובות המלעיזות החוזרות ונשנות לכתובתי - "הוא אינו יודע מה זו יהדות", "רק עוכר ישראל ושונא ישראל יכול להכיר בפתרון המשאיר ערבים בארץ ישראל", "רק קומוניסט, אוהב ערבים ואנרכיסט יכול לומר משפטים כמו: "מגיע לפחות אוטונומיה לפלשתינים", "יש לדון איתם ולא להכריע אותם צבאית", "סיפוח השטחים ביהודה ובשומרון יהיה איום ונורא לעתידה של מדינת ישראל". למרבה הצער, עוצמות השנאה והלעז מרקיעות שחקים לכתובתו של יהודי, שמעז להכיר בזכות הפלשתינים למדינה ריבונית, ולהפתעת המלעיזים לכתובתי גם על מדינה לפלשתינים או על אוטונומיה מדבר אדם העונה לשם יורם כהן. כואב, שגם לעברו כבר השחיתו בשנים האחרונות מלות לעז. יורם כהן, מי שעמד בראש שירותי הביטחון של ישראל, אמר בראיון בגלי צה"ל ב-17.5.2018: "סיפוח יהודה ושומרון יהיה איום ונורא לעתיד מדינת ישראל". ב-16.9.2020 יורם כהן, ראש שירותי הביטחון לשעבר, בשיחה עם ראש הפרום ללימודים פלשתינים באוניברסיטת תל אביב, מיכאל מילשטין, אמר: "כי הפתרון הריאלי, לדעתי, הוא שיש ללכת לפתרון אוטונומיה פלוס". גם אם אינני מסכים עם יורם כהן, אני מחמיא לו על כך, שהוא מכיר בקיומו של עם נוסף החי כאן והוא מציע: "אוטונומיה פלוס" או, לדבריו, "מדינה מינוס". כאמור, גם אם אני חולק על חלקים גדולים במשנתו של יורם כהן, אני מלא הערכה על כך, שהוא מכיר בקיומו של עם פלשתיני בארץ ישראל. לכן הוא כדבריו "בעד הסדרה עם הפלשתינים ולא להכריעם צבאית תוך השפלה". מדבריו בכנס של המכון למדיניות המכון ואסטרטגיה ב-16.9.2020 הוא שם דגש על תוכנית אוטונומיה הכוללת ביו היתר רצף טריטוריאלי בין שטחי A. "אסור שישראל תבצע צעדים בלתי הפיכים, אם רוצים להגיע להסדר בעתיד עם העם הפלשתיני החי כאן". לא מי שמוצג על-ידי מקטרגי הרבים הוא אנרכיסט עוכר ישראל האומר דברים אלו, אלא מדובר באדם שנשא על כתפיו את העול הכבד מנשוא של ביטחון ישראל בשלל חזיתות צבאיות תקופה לא קצרה והגיע למסקנה, חד-משמעית, שיש כאן עם שחייבים לכבד את מאווייו לחיים במסגרת לאומית. לכן הוא מזהיר: "אם נגיע למצב שבכל יהודה ושומרון יהיו ישובים פלשתינים וביניהם ישובים יהודים - לא ניתן יהיה לתת לפלשתינים שום דבר, כי לא יהיה רצף טריטוריאלי". אני מקווה, שהמגיבים שבחרו לקרוא לי מנוול ועוכר ישראל עם קינוחי זבל של בוטות וגסות לשון בלשון עברית מובסת ומבוישת, לא יפנו באותה בוטות ובאותה גסות לשון לכתובתו של אדם, שבפועל חרש את כל מרחבי יהודה ושומרון תוך נשיאה בעול של תפקידים ביטחוניים, והם ירכינו ראש לנוכח קביעתו של מי שסיכן את חייו למען ביטחון מדינת ישראל, האומר בנחרצות רבה - "סיפוח יהודה ושומרון יהיה איום ונורא לעתיד של ישראל". אני מציע שנאמץ חזק ללוח ליבנו את דבריו של יורם כהן, מי שהיה בעברו ראש שירותי הביטחון: "סיפוח השטחים עלול לגרור אותנו למרחץ דמים מיותר. צריך ללכת למהלכים של צמצום הכיבוש ביהודה ובשומרון". אני מבקש לצרף למאמר שיר מתוך ספרי "אַסְפָן שֶׁל שָׁלוֹם" בהוצאת עיתון 77 (תשע"ד 2013): אֶל מוּל מַדַּי בַּמִּשְׁעוֹל הַבָּא חֶבְרוֹן לוֹהֶבֶת דּוּמִיַּת הַצּוּק. אֶל מוּל הַפֶּרַח שֶׁעָלָה מִן הָהָר סָגַר עָלָיו הַסַּהַר שֶׁהֵלִיט כּוֹכָב. מִתּוּגַת הֶעָפר וַחֲרוֹן הָאֲדָמָה הוֹלֵם בִּי חֲרוֹן הַנָּבִיא - "הוֹי מַגִּיעֵי בַּיִת בְּבַיִת שָׁדֶה בְּשָׁדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם וְהוֹשַׁבְתֶּם לְבַדְּכֶם בְּקֶרֵב הָאָרֶץ".¹ פֶּתַח אֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם עַל דֶּרֶך צְרוּבַת חַמָּה בְּחַגְוֵי הַמִּדְרוֹן הַיּוֹרֵד חֶבְרוֹן רָאִיתִי רוֹעַת צֹאן, עֵדֶר צֹאן רוֹבֵץ עָלֶיהָ עֵינֶיהָ לֵאוֹת תּוֹכָן רַכּוּת כְּבוּיָה מַגַּהַת בִּי פְּנֵי שָׁרָה, רִבְקָה, רָחֵל וְלֵאָה. פֶּתַח אֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם עַל דֶּרֶך כְּרוּתַת עֲצֵי זַיִת בַּדֶּרֶך הַיּוֹרֶדֶת מִן הָהָר רוֹכֵן רוֹעֶה צֹאן צוֹבֵט לֶחֶם קָלִי עַל גֶחַל לוֹחֵשׁ רַחֲשֵׁי גֶּחַל בּוֹעֵר תַּחַת דֶּקֶל עַתִּיק יוֹמִין - מִבֵּין רִיסֵי סַנְסִנָּיו מַגִּיהִים בִּי עֵינֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב.