אחרי שספרו של
נפתלי בנט, ראש הממשלה, "איך מנצחים מגיפה" לא עלה לראש רשימת רבי המכר אמרתי לעצמי בואו נראה לראש הממשלה. נראה לו איך כותבים ספר, ספר עם חזון, ספר עם תועלת לדורנו ולדורות הבאים, שם הספר "איך נכנעים למגיפה".
1) על-מנת להבטיח כישלון קולוסאלי יש להתחיל מתנאים מעולים, כלומר מלאי חיסוני בלתי מוגבל ומערכת בריאות ציבור בקהילה שאין כנראה דומה לה בכל עולם - ככל שמתחילים יותר גבוה והבור עמוק יותר כן הנפילה יותר גדולה ויותר טראומטית.
2) עוד תנאי חיוני לנפילה מאיגרה רמה לבירה עמיקתה הוא זמינות של תרופות לכל דורש, וגם אם לא היו כאלה בהתחלה, הרי שהצטרפותן למאמצי הכישלון בהמשך הדרך, מפיל אותנו כמעט מגובה הרקיע השביעי, אל הקרקע, בעוצמה רבה.
3) השלב הבא ההכרחי לכניעה הוא חוסר היכולת להביא די אזרחים לחיסונים, וחוסר האונים של הממשלה אל מול צורך לאומי חיוני שאיננו מיושם בהיקפים החיוניים הנדרשים.
4) אחרי כן חובה להבטיח שבעמדות מפתח יהיו אנשים הפועלים בניגוד לרוח החלטות הצוותים המקצועיים. אם נדרשים חיסונים בבתי הספר חובה שראשי מערכת החינוך יתנגדו לחיסונים בבתי הספר, ואיש לא ידיח אותם מתפקידם, נהפוך הוא, הצוות המקצועי שלהם יודח, והם יישארו בתפקיד, ולא משנה מה קורה אחרי כן, כי בנושא חיסונים אם שוברים את התנופה שוברים את החיסונים, די להפיל את אבן היסוד וכל הבניין מתמוטט.
5) אין ספק שהשארת ראש הממשלה לבד במערכה היא תנאי מפתח לכישלון. וכך קורה תוך שמחליפו, חליפו תחליפו לא לוקח חלק בניהול האירוע, ושר האוצר
שמנהל בפועל את האירוע ואת כל הממשלה הזו דרך הכיס, לא נראה בשטח בעת קבלת ההחלטות האופרטיביות - למעט החלטה אחת שהוא מקבל עם עצמו ועם נערי האוצר - ידיים חזק חזק על הגרון של המשק, החלטה הנכפית על הציבור ועל ממשלה, מכוחו של הדבק האמתי של הממשלה החלשה הזו,
אביגדור ליברמן.
6) והסממן הראשון של הכישלון הבוהק, הוא האמירה המטומטמת לטעמי, שממילא הנגיף מתפשט מהר, אז בואו לא נעשה בפועל כלום (למעט רעש), ולא רק שלא נעשה כלום, אלא שכל מה שעשינו בעבר על-מנת לשטח את העקומה אינו נחוץ יותר מתוך נימוק מטומטם האומר "אם
ממילא יהיו לנו 50 אלף ביום אז מה כבר אכפת לנו אם יהיו 100 אלף או 200 אלף", או אמירה מטומטמת אחרת (אשר מתמטית היא נכונה) "
עם מקדם הדבקה 2 כל ההבדל בין 50 אלף ל 100 אלף הוא יום אחד בלבד". והסיבה מדוע אין להביט בצד המתמטי כעת היא שהתנהגות איננה מדע מתמטי, ושאנו בהחלט יכולים להשפיע על מקדם ההדבקה - והממשלה שהרימה ידיים, על-פי המתווה של הספר שלי, יושבת בתחתית ההר, מעשית בחוסר מעש (והמקטרגים יאמרו במעש שלילי) בהמתנה שסבירות רבה לא תיכזב לכדור השלג הענק שייפול לכולנו על הראש.
7) פרק שלם בספר יוקדש לתקשורת, כלומר איך מנצלים את התקשורת על-מנת לשפר את הנראות של הכישלון החרוץ. אני עדיין לא יודע איך אקרא לפרק, אולי "איך מגייסים תקשורת, ולא למילואים" או אולי "הכניעה למגיפה בראי התקשורת" אפשרות נוספת תהיה "ממשלת השינוי - אצלנו גיוס התקשורת - אינו שוחד" נראה.
8) והכי חשוב זה להספיק להוציא את הספר לאור טרם הנגיף חונה בדרכי הנשימה שלי, כי מי יודע מה ייוותר לי מהם.