הסדר טיעון - כורח בל יגונה

דבר המו"מ המתקיים בין היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לבין באי-כוחו של הנאשם בנימין נתניהו, עורכי הדין בועז בן-צור ועמית חדד, הקפיץ רבים, משני הצדדים, משל מדובר באירוע חריג. מקורביו של נתניהו, ובהם פוליטיקאים ועיתונאים שתמכו בו בגלוי, הופתעו לרעה מנכונותו להודות בעבירה כל-שהיא, ולו בהסדר טיעון, אחרי שבמשך שנים הכחיש את הטענות וההאשמות נגדו - "לא היה כלום ואין כלום"; פרקליטים בכירים שעסקו בתיקי נתניהו, וכן פוליטיקאים ועיתונאים שדחקו ביועמ"ש להעמיד את נתניהו לדין בגין עבירות חמורות, הופתעו מנכונותו של היועמ"ש לסגת מעבירות השוחד שייחס לנתניהו. עבירות השוחד שיוחסו לנתניהו ליבו את האש נגדו, והם ששימשו ככלי בידי יריביו הפוליטיים כדי לפגוע במעמדו וביוקרתו בארבע מערכות בחירות. אלה גם אלה טועים, כמובן. הסדר טיעון הוא מוסד ידוע ומקובל בישראל. החריג הוא הימנעות משיג-ושיח בין התביעה לבין ההגנה. העובדות הן: למעלה מ-95% מכתבי האישום המוגשים בישראל מסתיימים בהסדר טיעון המובא לאישור בית המשפט. מו"מ מאפשר לצדדים להגיע להבנות ולהסכמות, לעשות ויתורים מושכלים, וגם לרדת מהעצים - הן כדי לחסוך שנים של הידיינות משפטית, שעולה ממון רב ומצריכה משאבים אנושיים כבירים; והן כדי למנוע את הסיכונים הגלומים בהכרעה על-ידי השופטים בתיקים אלה - רבקה פרידמן-פלדמן (העומדת בראש ההרכב), והשופטים משה בר-עם ועודד שחם. מו"מ בין הצדדים והסדר טיעון מאפשר לצדדים לקבוע בעצמם את גורלם. וכך נעשה הדבר גם הפעם, כפי שיובא להלן, בתיקי האלפים של נתניהו: תיק המתנות (1000), תיק מוזס-נתניהו (2000), ותיק 4000 (תיק בזק).

שאלת השאלות: האם יסכים נתניהו להסדר טיעון שיכלול קלון, דבר שיגזור עליו יציאה מהחיים הפוליטיים לתקופה של שבע שנים. נתניהו מתנגד לכך, בשלב זה, באופן נחרץ. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, אליו פנה נתניהו בבקשה שישוחח עם מנדלבליט, מצדד בהסדר עם קלון - שירחיק את נתניהו מהמערכת הפוליטית לתקופה משמעותית.