כאשר התייחס
בן כספית למקור הידיעה העוסקת במו"מ, לכאורה, המתקיים להסדר טיעון בתיקי נתניהו, אמר בן כספית (103FM) ["אני חושב שזה שאמר את זה לי כן יודע את זה מהפרקליטות אבל הוא לא מהפרקליטות. היו ארבעה שותפי סוד בפרקליטות ובסביבות חמישה בסביבת נתניהו".] כלומר, להבנת בן כספית המעיין נובע מהפרקליטות אך הייתה עוד יד בדרך שביצעה את המשלוח.
הפרקליטות התייחסה ["לא מגיבים כמדיניות לשאלות על שיחות עם סנגורים, בין שהיו כאלה ובין שלא. אין בכך לאשר או להכחיש דבר ממה שנטען".] מהודעת הפרקליטות ברור שהיא לא מגיבה על שאלות בנושא זה אך אני מבין מאותה תשובה שהיא בפירוש יוזמת העברת ידיעות על שיחות עם סנגורים, כפי שייתכן שקרה במקרה הזה. היד המעבירה לא הגישה שום שאלה כי לו הייתה שואלת לא הייתה זוכה לתגובה עקב מדיניות הפרקליטות, והידיעה הרי הגיעה. לכן, קרוב לוודאי, מדובר בידיעה שדחפה הפרקליטות לגורם אשר העביר אותה לבן כספית.
ואם הפרקליטות יוזמת כזו העברה מדוע לא תעביר ישירות לעיתונאי? מדוע צריך אנשי קש בדרך? והתשובה שלי היא שאנשי קש נדרשים בכל עסקה מפוקפקת על-מנת לעמעם את הקשר בין הצדדים האמתיים לעסקה, ואם איש הקש הוא אדם ידוע, רצוי אף להסתיר את זהותו כי עצם גילוי הזהות עלול לחשוף את הצדדים האמתיים לעסקה.
ועתה לשתי שאלות לעיתונות החמודה שלנו: אם הפרקליטות לא מגיבה לשאלות על שיחות עם סנגורים כיצד וידא בן כספית את הידיעה טרם פרסם אותה? האם הצד של נתניהו הוא זה שאישר את נכונותה?
אם הפרקליטות לא מגיבה לשאלות כיצד אשררו בביטחון רב העיתונאים
ברוך קרא ואביעד גליקמן, אשר על-פי השמועה יש להם קשרים טובים מאוד בפרקליטות, את הידיעה בשידורי הערב? האם גם הם ניזונו מאותו מקור? האם גם להם הפרקליטות לא הגיבה?
ולגופו של עניין,
בנימין נתניהו צריך להיות אידיוט על-מנת שלא לשקול בכל נקודה ובכל שלב את הפסקת העינוי שהוא עובר, בעיקר עינוי הנפש ועינוי הכיס. הוא יורק דם והם שורפים את הקופה של כולנו. כך נחתמות עסקות טיעון רבות. לא מתוך הבנת האשמה, אלא מתוך שיקולים קרים של רווח והפסד, מתוך הבנה שלא חשוב כמה אתה גבוה, להם יש אוויר פי 10 ממך, כי משרד האוצר עומד מאחוריהם ולא מאחוריך.
לנתניהו יש שיקולים אישיים ויש לו שיקולים לאומיים, ההחלטה היא שלו, רק שלו, איזה שיקולים להעדיף בכל שלב ושלב.