רוב תושבי ישראל היהודים הם פליטים או צאצאים של פליטים, כך גם חלקים גדולים באוכלוסיות צרפת, יוון, גרמניה, רצועת עזה, ועשרות מיליונים באפריקה ובאסיה. אך אתה יכול לשמור על תבנית נוף מולדתך כמו בשיר המרגש "בעלז, מיין שטייטעלע בעלז" המרגש ששמעתי היום, בזיכרון, בלבוש, במנטליות, או בכלל לחיות במחנות פליטים בציפיה לחזור למולדת השדודה גם אם חלפו 75 שנה. הזמר הידוע ביותר השר על פליטות הוא הרי אנריקו מסיאס השר על קונסטנטין שבאלג'יריה שבה נולד "עזבתי את ארצי, נטשתי את ביתי", אבל באותה הנשימה הוא נשבע אמונים למולדתו החדשה צרפת "את פריז אימצת אותי בזרועותייך". האחים שלו מצפון אפריקה שעלו לישראל שמרו אולי זיכרונות מקזבלנקה, מאכלים, שירים וביקורי נוסטלגיה, אבל אף הם התערו לחלוטין בחברה בישראל, כמו אחיהם בחברה הצרפתית. כמו גם רוב רובם של המהגרים לצרפת מרוסיה, ספרד, פורטוגל, ארמניה ואיטליה, למעט חלקים ניכרים של איסלמיסטים השומרים על מסורת העבר. כך גם בישראל התערו כל העדות למרקם אחד, העולים מלנינגרד, בגדד, צנעה, קהיר, ורשה, מקנס, ברלין, בוטושן, סופיה... אבל לא חסידות בעלז.
גם המהגרים היוונים מסמירנה שהגיעו חסרי כל ליוון, שרו שירי רמבטיקו עם געגועים, אבל כיום לא ניתן להבדיל בין יווני מקורי ליווני בן מהגרים. גם לא ניתן להבדיל בין גרמני שהיגר מדנציג לבין גרמני שלא היגר, גם בגרמניה רוב המהגרים האחרים היהודים, האיטלקים, הסרבים, התערו היטב בחברה הגרמנית, גם המהגרים לאנגליה ולשאר ארצות אירופה. למעט האיסלאמיסטים שלא מוכנים לוותר על מסורת העבר, אורחות החיים, מידור האישה, חוסר רצון לקבל את הערכים האירופים. איש לא מבקש מהמהגרים לנטוש את דתם, אבל הם לא חייבים להתפלל באמצע הכביש בצהריים ברחובות בריסל, להכריח את הנשים ללכת עם רעלות לבתי הספר, ובמקרים קיצוניים לטפח יסודות טרוריסטים, שלא קיימים באף אחת מקבוצות המהגרים האחרות. אפשר להמשיך לדבר רוסית בבית אך לא יעלה על הדעת של עולה מרוסיה לשלוח את ילדיו לבית ספר רוסי בישראל או בצרפת או בגרמניה. ואצלנו חסידי בעלז לא רק עורגים לעירם, אלא מתלבשים כמו לפני מאתיים שנה, מדברים בשפת הרחוב ביידיש ולא בעברית, מחזירים בתשובה חילוניים גמורים, ועוסקים יומם וליל בלימוד תורה במקום בעבודה ובשירות המדינה.
בעלז או שייך מוניס, הם היינו הך - עבור הפליטים מבעלז שלא מרגישים ישראלים - לא בשפה, לא בחינוך, לא בערכים, לא בעבודה, לא בשירות בצה"ל, לא בשוויון לנשים, לא בערכים העיקריים שעליהם מושתתת המדינה. גם הפליטים הפלשתינים משייך מוניס שיושבים בעזה ממשיכים לשבת במחנות פליטים, בעידוד של הקהילה הבינלאומית ואונרא, של מדינות ערב ואירגונים הומניסטים, שמנציחים את מצב הפליטות שלהם, ובכך מערערים את הלגיטימיות של ישראל. כל הפליטים עקרו למדינות הלאום שלהם - היוונים ליוון, ההינדים להודו, המוסלמים לפקיסטן, הגרמנים מהסודטים לגרמניה, כל היהודים למולדתם ההיסטורית ישראל, רק הפליטים הפלשתינים מסרבים וגם מדינות ערב מסרבות להיקלט במדינות ערב והם דורשים את זכות השיבה למדינת הלאום היהודית. אבל הפליטים מבעלז עוד יותר סהרורים, הם הרי לא רוצים לחזור לאוקראינה לבעלז, אבל הם הקימו את בעלז בישראל מנותקים לחלוטין מהעם. זכויות הם דורשים, זה כן - הזכות להצביע. אם כי כל ההוויה שלהם לא דמוקרטית אלא תיאוקרטית. הזכות לדיור, לרווחה, לחינוך אבל רק בישיבות המיותרות וחסרות התועלת שלהם. לתמיכה באברכים, לבתי כנסת, לכשרות, לבתי מרחץ. חובות - הס מלהזכיר, לא עבודה, לא שירות בצה"ל, אפילו לא שירות לאומי. הם יושבים במחנות פליטים בשכונות החרדיות, בעוני ובגעגועים, כמו בני דודם הפלשתינים - אלה היושבים במחנות פליטים בעזה ובגדה ובפזורה, ואלה החיים בישראל, הלומדים בבתי ספר שלהם, עם אג'נדה שונה לחלוטין מערכי היסוד של ישראל, עם פשע ואלימות, חוסר משילות, נידוי הנשים, הקצנה דתית ולאומית.
לכן, אני תוהה אילו בעיות מנסה ממשלת "השינוי" של בנט/לפיד לחולל - את שתי הבעיות הכי אקוטיות היא לא תפתור - בעיית האינטגרציה של החרדים והערבים, ופתרון הסכסוך ברוח חזון הקונפטריה. את שאר בעיות היסוד הם לא יפתרו - בעיות העוני ואי השוויון הכי גבוהים ב-ECD, השיסוי וההקצנה בקרב האוכלוסייה, הפרוטקשן והפשע, בעיות התחבורה, בעיות הדיור, בעיות הבריאות, החינוך ההולך ומידרדר, התרבות שהיא על הקרשים. הצעתי את חזון הרפובליקה השנייה של ישראל לפתרון כל הבעיות, שהוא בר יישום אם רק נרצה בכך או כשלא תהיה ברירה. אבל הממשלה הקיימת לא נותנת פתרונות, ועוד פחות מפלגות יש עבר של "חזית הסירוב" של הביביסטים, המשיחיים, החרדים מבעלז והסביבה שגם אימצו לחיק הבטלה גם רבבות מזרחים בש"ס שהיו כולם אזרחים מהשורה ולא מוקצנים לא במרוקו ולא בישראל של טרום ש"ס. בעלז השתלטה עלינו, עם שיעורי הריבוי הטבעי האקספוננציאלי של החרדים והערבים הפליטים, הפונדמנטליזם, ההתבדלות, ההתבטלות, ההתבכיינות, הכניעה לכוהני דת ומנהיגים פופוליטסים רודניים, חוסר התרומה למדינה ולחברה. בעלז תבלע אותנו ותהרוס את כל החזון הציוני. יש לי חזון, שכל חלקי האומה יתמזגו, כפי שקרה בקרב כמעט כל העדות, במסגרת מדינות הלאום בישראל ובפלשתין, בצרפת, גרמניה ובריטניה, עם אתוס אחד, שפה אחת, ערכים משותפים, אם אנו חפצי חיים!
