כישלון מפואר ומהדהד כזה לא נרשם זמן רב, כישלון שכולו עיוורון. המחדל הגדול של ההנהגה חסרת הכיוון, המבולבלת, המזגזגת, המתנהלת באופן מטריד ביותר בהתמודדותה עם מגיפת הקורונה. ההנהגה רבת הראשים, רבת ההצהרות, רבת המופעים ומעוטת המעשים.
ראש הממשלה אביגדור ליברמן ממש אוצר, ראש הממשלה נפתלי בנט של איך לנצח מגפה, ראש הממשלה בני ילד טוב, לענייני פלשתינים. ראש הממשלה יאיר לפיד של 'פיגועים' מדיניים, ראש הממשלה גדעון סער של חוקים אנטי דמוקרטים, ראש הממשלה של הפונדקאיות האומללות, ניצן הורוביץ, ראש הממשלה של מזג האוויר ברכבת, מרב מיכאלי. מעל כולם ראש הממשלה האחד והיחיד אשר בלתו אין ממשלה, ראש ממשלה שמועצת השורא והאחים המוסלמים הם המנחים אותו. ראש הממשלה מנסור עבאס.
יש לנו ממשלה יפהפייה, אמר נפתלי בנט, יש לנו ממשלה אחראית הפועלת לשלום הציבור, השולטת במגיפה, המנהלת אותה. הטרגדיה גדולה היא שהשקר הפך ללחם חוק בציבוריות הישראלית ולא מהיום, אלא שבימים אלה מצגי הכזב והשווא מתועלים לדרגת אומנות על. השקרים, הכזבים והסיפורים המצוצים מן האצבע, אשר מעזים בהנהגה לספר לציבור עברו כל גבול.
ההפקרות הנוראה בניהול המגיפה כתובה באותיות קידוש לבנה וחתומה באותיות של זהב על שמה של ההנהגה המבולבלת וחסרת האחריות. הנהגה המדברת בשמונה קולות ורק איומיו של נציג מועצת השורא והאחים המוסלמים מצליחים לצופף את השורות.
יש לנו ממשלה יפהפייה, כל כך יפהפייה אשר אבדה את היכולת להבחין בין האור לחושך, בין הפקרות לאחריות. ממשלה אשר לא נערכה מבעוד מועד לפתיחת בתי הספר ומוסדות החינוך, ממשלה אשר לא נערכה מבעוד מועד לרכישת ערכות בדיקה ותרופות להתמודדות עם המגיפה, ממשלה אשר לא יצרה רשת ביטחון לבעלי עסקים קורסים, שלא נערכה למתן מענקים למעוטי יכולת אשר בימים אלה מצבם בכי רע.
ממשלה אשר לא נערכה מבעוד מועד בתוככי מערכת הבריאות להכנה להתמודדות עם המגיפה, אנשי צוות רפואי בבתי החולים ובקהילה הקורסים תחת הנטל הרב. ממשלה אשר הקימה ופירקה מערך הסברה לאזרחי מדינת ישראל, המבולבלים ואינם מסוגלים להפנים את חגיגת הצבעים, ירוק, צהוב, אדם, סגול. ממשלה אשר נכשלה בענק ממספר הילדים אשר חוסנו, חמישים אלף בלבד. ממשלה אשר הוכיחה כי מנהיגות עוצמתית, סוחפת, מחברת, מלכדת, אינה הצד החזק שלה.
מאות אלפים נדבקו באומיקרון, ואיש הישר בעיניו יעשה. עסקים קורסים, עסקים קטנים נסגרים, הסגר מתקיים דה פאקטו, בתי הספר פעילים רק כדי לסמן שהתקיימו לימודים גם אם יש בכיתה מורה ותלמיד אחד. אנטי כן אנטי לא, פיצויים. מענקים, המשבר העצום, גם לאחר התגייסות חלק מהפרשנים המתאמצים בכל כוחם כדי להוכיח שהממשלה שולטת בו, צורח את עצמו.
כששבעה ראשי ממשלה וראש ממשלת על, יקיר מועצת השורא, מרימים ידיים, נבוכים, מבולבלים, מתרוצצים כסומא באפלה, מסירים תווים, מבטלים הגבלות ובעיקר עסוקים בלהאשים אלה את אלה, וכולם את ראש הממשלה לשעבר ושוב, אבל נתניהו.
ההנהגה הישראלית סילקה מעצמה את האחריות הבסיסית והטיחה אותה בבוטות על אזרחיה הנבוכים. ההנהגה המבולבלת זרקה את האחריות כולה על האזרחים, מבלי להעניק רשת ביטחון, בלי להכיל את האזרחים החשים אבודים, נטושים. הנהגה המכילה את המתים. ההנהגה הישראלית הכושלת, מציעה, ממליצה, מייעצת, מקווה, רק לא מחליטה ומקיימת.
לרגע היה נדמה כי שר הבריאות וראש הממשלה הם בעלי מניות בערכות הבדיקות, אשר החלו לשווק אותם, לדבר על המחירים, על האיכויות שלהם, להמליץ על חנויות שונות לבין רשתות המזון, המלצות שאת מחירם האזרח הקטן יממן בכסף שאין לו.
איך לנצח מגיפה? שאל רטורית אחד משמונת ראשי הממשלה, כך בוודאי שאי אפשר לנצח. ככך רק מסתערים בעיניים פקוחות לרווחה אל עברי פי פחת.
המגיפה היא רק סימפטום "בימים האלה אין מלך בישראל, איש הישר בעיניו ייעשה". הבוקה ומבוקה ומבולקה נמצאת בשיאה בכלל התחומים במדינה תחת ההנהגה הנוכחית.
נטיעות בשטחי מדינת ישראל, מעשה שגרה ונשמת אפה של הציונות מראשיתה נתקלת באלימות לאומנית קשה ביותר של הפולשים הבדואים בעידוד פוליטיקאים. וההנהגה? מגמגמת, אלה קוראים לעצור מייד, אלה דורשים להמשיך עוד יום, אלה מבטיחים לעצורים הבדואים כי ישוחררו ושיזכרו כי מדובר ב'ממשלת הזדמנות', ואלה שותקים. מעל כולם נציגי האחים המוסלמים ומועצת השורא מאיימים להפיל את הממשלה אם לא יופסקו מייד הנטיעות. והרצים יצאו דחופים, עוד פשרה מוצלחת עוד התקפלות מפוארת.
מחבלי פנים הארץ מניחים סלעים על מסילת רכבת אשר יכולים היו לגרום למוות המוני של נוסעי הרכבת, רכבים עולים באש, שוטרים מותקפים באבנים ונמצאים בסכנת חיים. המשטרה חשה כי גבה חשוף, הפרקליטות ומח"ש נושפים בעורפם, מערכת המשפט משחררת לתדהמת המשטרה ולעיתים תוך אי-הפעלת שיקול דעת.
רשימת אוזלת היד, הבלבול וחוסר האחריות ארוכה בכל התחומים, ביטחוני, מדיני, חברתי, ערכי, כלכלי. המשותף לכל הוא התנהלות ממשלה רבת ראשים המושכים כל אחד לכיוונו, לא ריפוי, לא שינוי, לא איחוי, רק בלבול גדול ומבוכה רבה. דגל המדינה הורד בנגב על-ידי הממשלה הפלשתינית יהודית הראשונה בהיסטוריה. במקומו הונף דגל לבן גדול, דגל הכניעה לבריונות, לאלימות, לטרור.
