בהשראת מקרה המורה אדם ורטה, העלו בתאגיד השידור הציבורי את הסדרה "שעת אפס". המורה, המוצג כקורבן שרק מחפש את טובת תלמידיו, מוצג בה כקדוש מעונה החפץ לחנך מחדש את תלמידיו ה"גזענים". בשיח בכיתה מציעה אחת התלמידות טרנספר לפלשתינים, והמורה מוביל אותה להבין שכביכול מדובר במעשה נאצי. האופן הרדוד שבו הוצגה הסוגיה, כאילו צריך לקחת את כולם, נשים גברים וטף, להעלות על משאיות ולגרש, אינו משקף גם עמדות רדיקליות בימין, המדברות רק על גירושם של אלו החותרים תחת המדינה, וגם זה באמצעות פיצוי כספי הוגן. בשיעור דיכוטומי וחסר מורכבות מוצגים התלמידים הבבונים המונעים מן הרגש, לעומת המורה השקול הפועל מהשכל. אבל מה אתה רוצה, תאמרו מיד, מדובר בסדרת דרמה, שאפילו בפתיח שלה נכתב שכל הדמויות והאירועים בה דמיוניים, ואין לייחס אותם לדמות אמיתית או לאירוע אמיתי. האמת, כמעט השתכנעתי, עד שביום למחרת הבנתי שדובר בחלק מהנדסת תודעה של תאגיד כאן. למחרת שודרה סדרה אחרת של התאגיד הנקראת "למה ככה". מגיש התוכנית, הפרופסור דן אריאלי, מעיד על עצמו כמי שהתאהב בשיטה שהציע הפרופסור עירן הלפרין, לשינוי דעות של אנשים. הלפרין מתמודד עם מי שטוען כי "הפתרון הוא להעיף מפה את הפלשתינים". הלפרין פונה אליו ומעמיד פנים כאילו הוא מצדד ברעיון: "האמת, זה אחלה פתרון והכי הגיוני ששמענו. רצינו לקחת איתך את זה צעד אחד קדימה, ולשאול אותך איך לעשות את זה? אולי נזמין אותם למקומות שיש בהם תחנות רכבת כדי שנוכל להוציא אותם מפה". ואז - מתאר הפרופסור - אתה רואה בעיניים של הבן אדם שיושב מולך שהוא נבהל, כי הוא מבין פתאום שאם הרעיון להעיף את הפלשתינים מפה כל כך קיצוני, שמתחיל להישמע לו כמו דברים שמזכירים לו טרנספורטים ומחנות ריכוז, אז הוא אומר - רגע, לא באמת התכוונתי להעיף אותם מפה. כאשר זו ההשראה לסדרת הדרמה, וכנראה גם רוח המפקד, אין פלא שבמקום תוכן איכותי מקבל הצופה גם תעמולה בכסות מדעית. חוסר היכולת של יוצרי כאן 11 להגביה עוף, ולעמיק את השיח במקום לרדד אותו, הוא ניסיון נואל לשטיפת מוח שמאלנית מצד הערוץ ה"ציבורי", וחבל שכך.