איני יודע לנקוט עמדה בין הנהלת משרד הבריאות לבין הפרופסור עידית מטות מ"איכילוב". זה ויכוח מקצועי על דרכי ההתמודדות עם הקורונה. הוא חריף. שני הצדדים מאמינים בדרכם הסותרת ונאבקים להנחילה. זה לשבחם. מעיד שאיכפת להם.
אלא מה? ברגע שמטות מתחה ביקורת על משרד הבריאות מישהו שם איבד את עשתונותיו והחל לפגוע בה ברמיזה עבה כמו פיל כי היא רודפת פרסום או כבוד או שניהם או תשומת לב, וזה המניע לעמדתה.
זו הפרת כל הכללים המקובלים באקדמיה בכלל, לרבות הרפואית. אך זו תוצאה כמעט טבעית של הסגנון הנוהג בשלטון הישראלי בשנים האחרונות, וכמובן ברשתות החברתיות. החספוס חודר אל מה שהפך בישראל מגאווה לגינוי - אל צורת הדיון בקרב בכירי אנשי המקצוע בכל תחום.
איש אינו תמים להעריך כי הסטייה מהמחלוקת הברוכה והרצויה נעצרת כאן. משרד הבריאות הוריד את הפוסט נגד מטות. נאה, אך לא זו הבעיה אלא שבכלל העלה פרסום בלתי ראוי שכזה.
