הלכתי לשמוע את תזמורת הבארוק ירושלים באולם י.מ.ק.א. היפהפה בפעם השלישית השנה, ומה אומר לכם, יצאתי "מעופפת" מהתרגשות מהאולם. איזו מוזיקה נפלאה, איזה ביצוע מבריק, בקיצור, אין מספיק מילות שבח בפי לספר לכם על הקונצרט הזה, ואני לא מגזימה. כוכב הערב היה ללא ספק פרופ' ירון רוזנטל שניגן על פסנתר פטישים. מיד אספר לכם על אודותיו ואשוב לתחילת הקונצרט. כידוע לכם, פרופ' דוד שמר, המנהל האמנותי והמנצח הקבוע של התזמורת, הוא גם מנגן בצ'מבלו, מלמד מוזיקה עתיקה ותיאוריה מוזיקלית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים וכן בכיתות אמן בישראל, באירופה ובארה"ב. פרופ' שמר, הוא אחת הדמויות המובילות בסצינת המוזיקה. בין הופעותיו הבולטות בתקופה האחרונה, ביצוע הסונטות לכינור ולצ'מבלו אובליגטו עם הכנר הבריטי וולטר רייטר בפסטיבל באך, בבית הולדתו של המלחין, בעיר אייזנך שבגרמניה. בדצמבר 2020 הוא הופיע בהופעת הבכורה שלו כנגן פורטפיאנו, במסגרת הקונצרט לציון 250 שנה להולדתו של לודוויג ון בטהובן. פרופ' דוד שמר, נראה חגיגי מתמיד כשפתח את הקונצרט ואמר: "זו הפעם הראשונה שאנו מציעים למאזיננו ערב שלם מיצירותיהם של קלסיקאים וינאיים: וולפגנג אמדיאוס מוצרט ולודוויג ואן-בטהובן. והלוואי והייתה זו סנונית ראשונה שתבשר הרחבת הרפרטואר שלנו אל עבר המאה ה-19". ועוד כתב פרופ' שמר על אודות הקונצרט: "קונצרט הערב מבוצע כמובן בכלי התקופה ובדרכי ביצוע עם מודעות היסטורית, ממש כפי שהקפדנו עד כה לגבי רפרטואר מן הבארוק. קונצרט הערב בנוי באופן כרונולוגי ומאפשר לנו הצצה בתהליכים שאפיינו את התפתחות השפה המוזיקלית בפרק זמן של כשני עשורים, במהלכם חוברו היצירות שננגן. קונצרט הערב בנוי באופן כרונולוגי. הדבר קרה מעצמו, ללא כוונה תחילה. תוכנית הערב מאפשרת לנו הצצה בתהליכים שאפיינו את התפתחות השפה המוזיקלית בפרק זמן של כשני עשורים, במהלכם חוברו היצירות שננגן. הדיברטימנטו ברה מז'ור הוא יצירה של מוצרט הצעיר, כפי שמרמז מספרה (ק.136), אם כי מוצרט בן ה-16 היה כבר מלחין בשל לגמרי. יצירה זו היא הראשונה מתוך שלוש שמוצרט חיבר בסוגה זו ב-1772 בזלצבורג, בד-בבד עם האופרה "לוצ'יו סילה" שהועלתה במילנו ב-1773. שלושת הדיברטימנטי (המורכבים לרוב משישה פרקים ואף יותר), ידועים גם כ'שלוש סימפוניות זלצבורג', אולם שלושתן שונות מאוד מהדיברטימנטי ה'רגילים' הבידוריים, ומהסימפוניות האחרות של מוצרט, שכן, הן בעלות שלושה פרקים בלבד. בסימפוניות זלצבורג אלו, משתמש מוצרט בכלי קשת בלבד, בשונה משאר הסימפוניות המתוזמרות לכלי מיתר וכלי נשיפה, וגם מספר פרקיהן שלושה, השונה מארבעת הפרקים המקובלים בסימפוניות. גדולתו של מוצרט מלכתחילה היא, שהיה מלחין אופרה. מוצרט חיבר מעל חמישים אריות והן מהוות כמעין אופרות בזעיר אנפין. מעטות הן היצירות שעובדות ביוגרפיות של מחבריהם שלובות בהן בצורה כה משמעותית כמו האריה הקונצרטנטית "האשכחך", ק. 505 שמוצרט חיבר ב-1787 עבור קונצרט הפרידה של מי שהייתה הסוזנה הראשונה ב"נישואי פיגרו", אנה סלינה (ננסי) סטורצ'ה, טרם חזרתה ללונדון. האריה, שהייתה למעשה דואט לסופרן ופסנתר שמוצרט ניגן, ביטאה את עומק רגשותיו למי שהייתה, כנראה, אחת הנשים המשמעותיות בחייו". כך התרשם המוזיקולוג אלפרד איינשטיין, אחד החוקרים החשובים של מוצרט ויצירותיו, מקטע זה. 'מוצרט נתן בה את נפשו ונוצר הרושם, שהוא מבקש לשמר את זכר קולה (של ננסי), שלא התאים למפגן וירטואוזיות, אלא היה מלא חום ועדינות, כאילו ביקש להשאיר עבורה, באמצעות נגינתו בפסנתר, מזכרת לאנינות ואף לעומק רגשותיו כלפיה...' "הקודה (קטע הסיום) הארוכה של האריה ובה הדיאלוג המתמשך בין הסופרן לפסנתר, הביעה אולי את הקשר העמוק שנשזר בין שני המוזיקאים אשר כאילו ביקשו לדחות את רגע פרידתם הכואב".

אני מביאה להלן את היצירות לפי סדר הופעתן:

בקונצרט שמענו יצירות של וולפגנג אמדאוס מוצרט (1756 - 1791). - דיברטימנטו ברה מז'ור, ק. 136, למיתרים: אלגרו, אנדנטה, פרסטו. - "אומללה, אהיה אני?" - "אין זו אני שמדברת", רצ'יטטיב ואריה, ק. 369, לסופרן ולתזמורת: רצ'יטטיב אנדנטה סוסטנוטו, אריה אנדנטה סוסטנוטו, אלגרו. רצ'יטטיב - אומללה, איה אני? האם זה האוויר/ של טיבר/ שאני נושמת? / האם אני מהלכת ברחובות/ של תבאי ושל ארגוס?/ או מחופי יוון,/ העשירים בטרגדיות,/ הפוריות המקומיות/ הגיעו לחופים אלו/ של בני קדמוס והאטרידים?/ שם, אכזריות כפוית טובה/ של מלם חסר-צדק ממלאת אותי/ באימה,/ חטאו של האב הבוגד/ מקפיאני,/ ובעלי החף מפשע לא נס/ ממחשבותיי./ הו מראות אפלים!/ הו זיכרונות!/ הו סבל!/ ועודני מדברת, אומללה, עודני נושמת? אריה - אה! אין זו אני שמדברת,/ אלא הכאב המר/ שחוצה את לבי/ וגורם לי להזות./ לשמים האכזריים אין מרפא/ לסבלי:/ אני מבקשת מהם ברקים,/ אך ברקים אין להם./ רצ'יטטיב - "האשכחך?" - "אל תירא, אהובי", רצ'יטטיב ואריה (רונדו), ק. 505, לסופרן ולתזמורת: רצ'יטטיב אנדנטינו, אלגרו אסאי, אשנדנטה, רונדו אנדנטה, אלגרטו. האשכחך?/ האמנם תייעץ לי לך להתמסר/ לו?/ וכך תבקשני להמשיך לחיות?/ אה, לא! יהיו חיי מרים ממוות./ בוא, מוות' אקבל את פניך ללא מורא./ ברם, כיצד אוכל לנסות להתחמם/ מאש אחרת./ להעביר למישהו אחר את/ רגשותיי?/ אה1 אמות מצער! רונדו - אל תירא, אהובי,/ יהא לבי שלך לנצח./ לא אעמוד עוד בכאב הזה,/ רוחי נסה ממני./ אתה נאנח? או כאב אפל!/ חשוב-נא על הרגע הה!/ הו אלים! איני יכולה להביע את/ צערי./ כוכבים אכזריים וחסרי רחמים,/ מדוע כה קשוחים אתם?/ נשמות טובות אשר רואות/ את סבלי ברגעים אלה,/ אמרו-נא: היש עוד ייסורים/ כמו ייסורי הלב הנאמן?/ את כל היצירות הללו שרה ברגש רב וכה יפה תם בן ישי, זמרת סופרן. תם היא ילידת חיפה, בוגרת מיתר אופרה סטודיו - האופרה הישראלית. היא למדה באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים בכיתתם של מרינה לויט וצבי זמל; השתתפה בפרויקט "תדרים", לביצוע מוזיקה בת זמננו לזמרים צעירים מטעם אנסמבל מיתר. את לימודי המוזיקה שלה החלה כנגנית פסנתר והמשיכה כזמרת. בצה"ל שירתה כמוזיקאית מצטיינת ובמקביל החלה את לימודיה האקדמיים. תם בן ישי זכתה במלגות מטעם קרן תרבות אמריקה-ישראל, קרן רונן, קרן אלי לאון וקרן תרבות חיפה. תם מופיעה כסולנית בתזמורות רבות ובשנים האחרונות, זכתה פעמיים במקום שלישי בתחרות השיר האמנותי על שם עדה ברודסקי ובתחרות ע"ש פאול בן חיים לביצוע מוזיקה ישראלית ואף הגיעה לשלב חצי הגמר בתחרות הבינלאומית 2021 Belvedere. יש רשימה ארוכה של הופעות נוספות באמתחתה של זמרת הסופרן תם בן ישי. אציין עתה את תפקידיה האופראיים האחרונים: גספרו (הפיראטים מאת סטוראצ'ה (הגר/לאה, אימהות מאת דודי זבה), סרפטה (la Finta Giardiniera מאת מוצרט), תרזה (la Sonnambula מאת בליני), קונסטנס (les Dealoguoes des Carmelites מאת פולנק) ועוד. לאחר ההפסקה, שמענו את היצירה של לודוויג ואן בטהובן (1770 - 1827), קונצ'רטו מס' 1 בדו מז'ור, אופ. 15, לפסנתר ולתזמורת: אלגרו קון בריו; לרגו ורונדו אלגרו.

הנגן הפלאי על פסנתר פטישים

כפי שכתבתי בראשית מאמרי, אספר לכם על כוכב הערב: פרופ' ירון רוזנטל, המנגן בפסנתר פטישים. ירון רוזנטל, נולד בישראל בשנת 1968 ובוגר האקדמיה למוזיקה בירושלים והאקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב, חבר בכיר בסגל האקדמיה למוזיקה בירושלים ותלמידם של פרופ' בנימין אורן והגב' פנינה זלצמן בישראל ושל הפסנתרן מוריי פרחיה בלונדון. הוא ניגן כסולן עם תזמורות מובילות רבות: התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הפילהרמונית במרכז לינקולן בניו-יורק, התזמורת הסימפונית ירושלים, התזמורת הלאומית RAI בטורינו איטליה, התזמורת הסימפונית "אורדע", הפילהרמונית של קלגרי קנדה, הפילהרמונית סנטיאגו צ'ילה, הקאמרטה וירטואוזי של ניו-יורק. ירון זכה בפרסים ומלגות רבים ביניהם: פרס ראשון בתחרות אמנים צעירים בירושלים, פרס ע"ש ג'ינה בקאואר, מלגה ע"ש ליאונרד ברנשטיין במרכז המוזיקה "טאנגלווד", פרס הממשלה האיטלקית לאמנות ומלגה מיוחדת ממרכז "באנף" לאמנויות באלברטה קנדה. ירון הופיע ברסיטלים ובקונצרטים קאמריים בישראל, צפון ודרום אמריקה, אירופה, דרום אפריקה ואוסטרליה, ואף הקליט עבור תחנות רדיו רבות והופיע בפסטיבל "באנף" היוקרתי באלברטה קנדה ופסטיבל "טאנגלווד" בארצות הברית. נגינתו על פסנתר פטישים הפעימה את לב כולנו, ולא בכדי. הוא עטור פרסים ונחשב לאחד הפסנתרנים המובילים בישראל, המשלב את היותו מוזיקאי קאמרי ומנהל קריירה בינלאומית כפסנתרן סולן ומופיע ברסיטלים וקונצרטים למוזיקה קאמרית בישראל וברחבי העולם, כאמור. פרופ' רוזנטל ניגן כסולן עם תזמורות מובילות בארץ, כמו התזמורת הפילהרמונית שלנו, התזמורת הסימפונית ירושלים, וכן עם התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק במרכז אייברי פישר הול-לינקולן סנטר, התזמורת הסימפונית הלאומית RAI של איטליה, התזמורת הסימפונית אורדיה, הפילהרמונית של קלגרי סבקנדה, הפילהרמונית של סנטיאגו דה צ'ילה וה-Camerata Virtuosi של ניו-יורק, תחת שרביטם של מנצחים כמו זובין מהטה, דייויד רוברטסון, מנדי רודן ועומר מאיר-ולבר. פרופ' רוזנטל זכה במספר רב של פרסים ומלגות, בהם הפרס הראשון של תחרות האמן הצעיר בירושלים, פרס ג'ינה בכאואר, מפרס לאונרד ברנשטיין במרכז המוזיקה טנגלווד ארה"ב, פרס ממשלת איטליה לאמנויות ובמלגה מיוחדת מטעם המרכז לאמנויות באנף באלברטה קנדה. יריעת הפרסים וההופעות של פרופ' רוזנטל ברחבי העולם, רחבה וארוכה מספור. הוא גם מעביר כיתות אמן ברחבי העולם בקביעות, בקונסרבטוריונים ובקורסים בינלאומיים ברחבי העולם. כל זאת ועוד. הוא גם מופיע בקביעות בבית בטהובן בבון ברסיטלים על פסנתר הפטישים המקורי של בטהובן! אתם מתארים לעצמכם איזה דבר מרגש זה, לנגן על הפסנתר של בטהובן? ממש חלום!

הידד לחברי התזמורת

נגני התזמורת שליוו את פרופ' רוזנטל וזמרת הסופרן תם בן ישי היו: עדית שמר, לנבייב בלנשאר - חליל / גילי רינות, נורית בלום - קלרינט / ריצ'רד פלאי, גילת רוטקופ - באסון / ברק יבין, שלומי עיני - קרן / נעם שוס (מובילה), ליליה סלבני, נעם גל - כינור ראשון / דפנה רביד, תמי בורנשטיין, הילה הלר - כינור שני / נתנאל פולק, מרים פינגרט - ויולה / אורית מסר יעקבי, יותם הרן - צ'לו / איווי בלום - קונטרבאס. אומרים, שדברים טובים נגמרים מהר. הגיע סוף הקונצרט ואין מילים בפי לתאר לכם את מחיאות הכפיים הרמות והממושכות להן זכו פרופ' דוד שמר, פרופ' ירון רוזנטל, זמרת הסופרן תם בן ישי וכל חברי התזמורת. עמדנו על רגלינו וראינו איך זרועותיהם גדושות בזרי פרחים צבעוניים וריחניים שנזרקו להם מהקהל ואף ניתנו להם על הבמה. כל חברי התזמורת שקמו מכסאותיהם, חייכו והשתחוו אלינו בתודה שוב ושוב... לא נתנו להם לעזוב את הבמה! אני כבר מצפה לקונצרט הרביעי של תזמורת הבארוק הירושלמית, ואם אתלהב ממנו כפי שהתלהבתי מהשלושה הקודמים, תדעו שהייתה לי סיבה טובה! להת'.