רשות החברות הממשלתיות מפרסמת שוב ושוב את קריאתה למועמדים להציג את עצמם ל"נבחרת הדירקטורים", כאילו היו נבחרת כדורגלנים שאמורים להבקיע שערים. עיון בנתונים הנדרשים מן המועמדים מצביע על כך שהקריאה מכוונת לכלכלנים שאמורים לעסוק בשערים, שערי מטבע, ובסוגיות אחרות מעולם הכלכלה. ככל הנראה מחפשת רשות החברות מועמדים שמומחיותם היא בתחום הכלכלה, כאילו רק כישורים אלה דרושים לניהול חברות ממשלתיות העוסקות במגוון תחומים. בעשותה כך, רשות החברות מחמיצה מועמדים ראויים נוספים, בעלי כישורים הדרושים לחברות ממשלתיות שונות, גם אם מומחיותם אינה בתחום הכלכלה.
חברה ממשלתית הפועלת בתחום תשתיות התחבורה, מן הסתם תיהנה מתרומתו של דירקטור עתיר ניסיון בתחום הבטיחות והערכת סיכונים. אבל, בהיותו נטול רקע כלכלי הוא מנוע מלהתמודד על תפקיד דירקטור בחברה כזאת. באופן דומה, חברה ממשלתית הפועלת בתחום הבינוי, מן הסתם תיהנה מתרומתו של דירקטור שהוא אדריכל שהתמחה בתחום תכנון ערים. אבל שוב, בהיותו נטול רקע כלכלי הוא מנוע מלהתמודד על תפקיד דירקטור בחברה כזאת.
אפשר כמובן להוסיף דוגמאות נוספות, אבל המסר ברור: כאשר חוסמים בפועל הרבה תפקידי דירקטור בפני אנשים ותיקים ומנוסים, גם אם לא בתחום הכלכלה, נעשים הדירקטוריונים של החברות הממשלתיות חדגוניים ועניים מבחינת הרכבם המקצועי, מצב שמן הסתם מפחית את איכות תפקודם ואת רמת הפיקוח של הדירקטורים על הנעשה באותן חברות ממשלתיות. חבל על ההחמצה!
