בלי סומסום סומסום, או שומשום? - ב-שי"ן שמאלית, או ב-סמ"ך? - על כך נחלקו חכמים, נפרדו חברים, נקרעו משפחות, ונשברו קולמוסים. שמן זך שפכו על המדורה מי שהאירו והעירו, שבעצם צריך לכתוב, שֻׁמְשֹׁם.
כיוון שגם אני מוגבל בתזונתי, הרגשתי הזדהות עם שאול נגר, ידידי, שתיאר את שעבר עליו בשירו, "בְּלִי סוּמְסוּם, בְּבַקָּשָׁה":
"לִקְרַאת הַשַּׁבָּת רַק בִּקַּשְׁתִּי חָלָה
בְּפֶתֶק רָשַׁמְתִּי זֹאת בַּהַתְחָלָה,
רָצִיתִי חָלָה מְתוּקָה וְיָפָה
צִפּוּי בְּבֵיצָה וּשְׁלֵמָה בְּגוּפָהּ.
בְּעַיִן בָּחַנְתִּי כַּמָּה עֲשָׂרוֹת,
אֲזַי הִתְגַּלּוּ כָּל אוֹתָן הַגְּזֵרוֹת,
רֻבָּן חֲלָקוֹת וְיָפוֹת וּטְרִיּוֹת
קוֹרְצוֹת לַקּוֹנֶה וּלְכָל הַבְּרִיּוֹת,
צָרָה שֶׁל כֻּלָּן - מְצֻפּוֹת זֵרְעוֹנִים
אוֹתִי הֵן הוֹתִירוּ חֲסַר כָּל אוֹנִים.
אַחַת מְגֻ'נְגֶּ'נֶת בְּסוּמְסוּם כֻּלָּהּ
וְיֵשׁ בְּתִפְזֹרֶת עַד קְצֵה הֶחָלָה,
חֲלָקָה לֹא הָיְתָה אֲפִלּוּ אַחַת
וְעֶרְכָּן בְּעֵינַי רַק פָּחַת וּפָחַת.
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה, נִיחוֹחַ בְּאַף,
הִשְׁפַּלְתִּי רֹאשִׁי בְּמַבָּט מְצֹעָף.
אָפִיתִי לְבַד וְיָצָא נֶהֱדָר,
הַיּוֹם עוֹד יָבוֹא, יְסֻפַּר כָּל הַשְּׁאָר.
בְּלִי סוּמְסוּם נָדַרְתִּי, בְּטוֹן הֶחְלֵטִי
אָפִיתִי לְבַד בַּתַּנּוּר בְּבֵיתִי".
חוצפה מוחמד אלאטרש זצ"ל היה גנב מועד, שהכה ביישובים יהודיים עד שיום אחד נתקל ב"מנת עופרת חמה" מאקדחו של אריה שיף, איש ערד, שאלאטרש התאווה לנהוג בג'יפו. הקריירה המבטיחה של אטרש חוסלה באבחה, ומשפחתו ר"ל נותרה בלא מפרנס. בית משפט בסדום שלנו הרשיע את שיף בעסקת טיעון, והשית עליו עבודות שירות ופיצויים למשפחת הצדיק הידוע, שעלה לשדות השוד הנצחיים.
עתה תובעת משפחת הגנב ארבעה מיליוני שקלים פיצויים משיף, בין השאר, בגין אובדן השתכרותו. יצחק בם צייץ בטוויטר הספד מכובד מאוד לצדיק המנוח, והוסיף תמיהה: "בחייו הוא [אלאטרש] מימש את חזון הצדק החלוקתי הפרוגרסיבי. אריה שיף הרשע והרכושן גדע את פתיל חייו, כיוון שלא הבין צדק חלוקתי מהו, ומיאן להיפרד ממכוניתו. עכשיו אלמנתו וילדיו של אלאטרש תובעים את שיף על אובדן השתכרותו.
ואני שואל - איך מחשבים אובדן השתכרות של פורץ? כל הכסף שהוא לא הספיק לגנוב"? אך בסדום כפי שנוהגות סדום ועמורה, שכנתה. בית משפט עוד יחייב את שיף לפרנס את אלמנת אלאטרש (רק אחת?!) ואת צאצאיו - עד שילמדו לגנוב בעצמם. מה שנאמר במסורתנו, זי"ע.
הרב היג̤ג איש הבולשת הפדרלית FBI, שפיקד על הזירה בהשתלטות על המחבל, שפרץ לבית-הכנסת הרפורמי בית-ישראל בקוליוויל, טקסס, הודיע עוד במקום האירוע, שללקיחת בני הערובה היהודיים בבית-הכנסת אין כל קשר ליהדות. רמה כזו של גיחוך יכולה להיות מוסברת רק במדיניות FBI להתכחש לרקע האנטישמי של אירועים אנטישמיים, כנראה, כדי לייפות את הסטטיסטיקה, המורה, כי מרבית האירועים האנטישמיים בעולם המערבי (לא כולל ישראל, שגם בה מתכחשות הרשויות למקורן האנטישמי) קורים בארצות-הברית.
מי שמכירים את ארצות-הברית יודעים, שבמסורת הנוצרית יש יסודות אנטישמיים מובהקים, ויש בארצות-הברית מיעוטים, הידועים בהיותם אנטישמיים (למשל, פולנים, אירים, כושים - סליחה, שחורים בלשון השקרים של התקינות הפוליטית). אלא שבארצות-הברית נהגה עד לפני כשני עשורים מתינות, שהציקה מאוד לקיצונים שבמיעוט הפרוגרסיווי, שחיבלו בה. כשלמדתי בארצות-הברית לא הייתה לי בעיה להזדהות כיהודי וכישראלי - בדיבור, בחבישת כיפה ובענידת סמלים יהודיים (מגן-דוד, או ח"י). כיום גם גורמים רשמיים ישראלים אינם ממליצים על כך. המצב עוד יחריף ככל שהדמגוגיה הפרוגרסיווית תגבר.
אחד מהמתפללים לשעבר בבית-הכנסת בקוליוויל (שבפאתי פורט וורת) סיפר, כי רב קהילת בית ישראל הצהיר לא אחת, כי ישראל הנה מדינת אפרטהייד, ובנוסף אסר על חברי הקהילה לבוא חמושים לבית הכנסת. לפי סיפור האירוע, היו בתפילת שבת בבית הכנסת רק הרב ושלושה אנשים, והיא שודרה בזמן אמת לחברי הקהילה. הרב הכניס את המחבל החמוש לבית הכנסת, ואף השקה אותו והאכילו בטרם התנפל עליהם בשידור חי.
ההזדהות של רבים בקהילה היהודית עם התעמולה הנבזית של שונאי ישראל ושל אנשי BDS מדהימה. נוכחתי בה בראשונה בביקורי בפילדלפיה במהלך מערכת הבחירות לנשיאות של אובמה, אך ידעתי עליה. מדינת ישראל הצליחה לאבד את יהודי ארצות-הברית, ובעיקר, חלקים גדולים מהצעירים, שהשואה לגביהם הנו סיפור רע, שאולי אפילו לא שמעו עליו מגוף ראשון. והם הגיעו עד לסטייה נפשית, שמשווה את הקמת מדינת ישראל למעשה קולוניאליסטי, ואת מעשינו בארץ-ישראל - לפשעי המלחמה הנאציים.
שנאה עצמית של יהודים, ובעיקר, "מתקדמים", ליוותה את עם ישראל בדורות האחרונים. היא מוגברת כעת על-ידי מערכות החינוך (בתי-ספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים), שארגוני המורים בהן, כולל יהודים, החליטו רשמית על הוצאת השואה מתוכנית הלימודים ועל הכללת הנארטיב הערבי (נכּבָּה וכיו"ב) בתוכנית; ועל-ידי מרצים (כן. רבים מהם יהודים ויורדים) באוניברסיטאות, שהפכו את שיעוריהם למסעי הסתה נגד מדינת ישראל. לכן, קרוב שלי הוציא את בתו מבית-הספר הציבורי שלמדה בו, והתעקש לרושמה לבית-ספר יהודי, שבו לא ישמעו אוזניה דברי נבלה אנטישמיים מפי מוריה, אלא תחונך לפי מסורת ישראל.
שיקרה? ח"כ עדית סילמן מ"ימינה", שרימתה את בוחריה, ומעלה באמונם, כדי לעמוד בראש קואליציה עם השמאל, שתתרפס בפני מנצור עבאס, רע"ם והאחים המוסלמים, ופועל למחיקת זהותה היהודית של המדינה, התלוננה, כי מן-דהוא ניסה לתוקפה בתחנת דלק במודיעין.
לפי שעה, כבר הרבה חודשים, לא הצליחה, כנראה, המשטרה למצוא ראיות, שאכן הייתה תקיפה. איני מעלה בדעתי, שדתייה חסודה, שאפילו חובשת שביס לתפארת, תשקר. איני רע-לב כמו ח"כ משה אבוטבול מש"ס, שכינה את התלונה, "סיפור מצוץ מן האצבע", ותבע להקים ועדה חקירה בנושא, ולהעמיד את סילמן לדין.
להשוות ח"כ אופיר כץ מהליכוד משתבח בכך, שהצליח להסיר מעל נכי צה"ל את רוע הגזירה של מבחן ההכנסה. כלומר, קצבתם לא תופחת אם יש להם עוד מקור הכנסה; ובכך תגדל הכנסתם לדבריו, ב"אלפי שקלים בכל חודש". כאדם וכנכה (לא צה"ל, לצערי), מוקיר כבוד רב לכץ, איש האופוזיציה לממשלת המרמה, הכחש והזדון, שהצליח להצמיד את התיקון שיזם להצעת חוק ממשלתית, שעברה קריאה שנייה וקריאה שלישית במליאה. הגיע הזמן לתקן את העוול הזה.
אולם יש לי טרוניה: בארצנו יש שלושה סוגי נכים - נכי צה"ל, נכים רגילים לכאורה ונכים מתאונות עבודה. נכותם נמדדת באחוזים (עד מאה בלבד), אך קצבאותיהם אינן שוות. כלומר, נכה צה"ל מקבל קצבת נכות גדולה יותר על אותם אחוזי נכות לעומת נכה אזרח. בנוסף, כעת חל מבחן ההכנסה הדרקוני רק על נכים ועל נכים מתאונות עבודה.
כיוון שהמדינה משלמת לשלושת סוגי הנכים את קצבותיהם, אין זה הוגן, שיש הבדל בקצבאותיהם. יתר על כן, למה אין מסירים מעל הנכים את אימת מבחן ההכנסה, שמבטיחה להם חיי דוחק, אם הם מתקיימים רק על קצבתם?
