בנט מציג: פייק אודה ולא אבוש, לא קראתי את הראיונות בעיתונות עם ראש הממשלה. לשמוע הצהרות מגלומניות חסרות יסוד, ושורת פייקים על פייקים, די נמאס! אולם מהאזנה לכלי התקשורת צרם לי מאוד הדימוי העצמי האומלל של בנט,
שנשכב על הרימון למען עם ישראל. דומניּ שאלבז ורועי קליין הי"ד, שקפצו על רימון ריאלי, כדי להציל את פַקודיהם החיילים ממוות, מתהפכים בקברם לנוכח רה"מ, שגנב להם את הרימון ההירואי לצרכים פוליטיים. האם המרדף אחר התואר ראש הממשלה מקדש את כל האמצעים? היכן ההגינות המינימלית והמצפון האנושי המחייב? היכן הפרופורציות?
אבל לא פחות משפגע בגיבורי צה"ל, נפתלי בנט ירה גול (רק מטפורית) בעצמו. נכון שהתקשורת האוהדת מגויסת למען בנט (עוד לא ניחשתם, הכל בגלל המטרה המקודשת 'רק לא ביבי'). אולם מעבר לכך, רוב הציבור האינטליגנטי, מלבד כמה פריקים, לא קונה את גְבָב השקרים הלעוסים של בנט, שחוץ מהכיסא הנחשק, לא רואה כמעט את אף אחד ממטר, שקרים אשר עולים בקנה אחד עם מציאות של העדר מנהיגות, ניהול כושל ומצב בריאותי, ביטחוני וכלכלי ירוד. והקורונה כמשל. ישראל ניצבת במקום המפוקפק הראשון בעולם בשיעור הנדבקים, העומדים על כמאה אלף ליום, ומספר החולים הקשים עבר את רף האלף.
אבל אם בנט עוד לא הבין זאת, כל הגזמה, ובפרט קיצונית שכזאת, מצטיירת בעיני הציבור כבלתי אמינה, ורק מחזקת עוד יותר את הדימוי הבלתי אמין של האיש. אלא אם כן מר בנט התבלבל והתכוון לפרי הרימון כדי לסמל את ריבוי זכויותיו כראש ממשלה. טוב, גם את זה, כפי שאמרנו, הציבור לא קונה. וחוץ מזה, אנחנו לא נאיביים עד כדי כך. עיין ערך הסקרים הלא מחמיאים, למרות בליץ הראיונות. אי-אפשר לקנות בשקרים את כל הציבור כל הזמן. מר בנט, מכיר?
פסוקו האתר של נפתלי: ב-נט
תקשורת דיגיטלית: קשר-נט
תורת הרגל: בית המִדרָס
הקורונה מציגה הוּ, הא, מי זה בא: הזוּמ-בה
הביטוח הלאומי מציג: המדינה זה עני
בקטנה אני מאמינה לעיתונאית האמינה, מזל מועלם, על הקשר שניסתה איילת שקד לרקום עם בנימין נתניהו, ולא להכחשה של איילת, שהוכיחה כי האמינות היא לא בדיוק הצד החזק שלה.
