להקשיב לפרשת "תרומה"

פרשת "תרומה" דנה במשכן פיזי ובמשכן רוחני-ערכי. היא חייבת לאתגר אותנו כחברה הבונה מערכת מיסוי. עלינו להיות קשובים לאלו שעול המיסים מכביד על קיומם היומיומי. עלינו להיות קשובים למי שאינו יכול לקיים את משפחתו, גם כשהוא יוצא לעבודת יומו. פרשת השבוע - פרשת "תרומה" - מחייבת אותנו כחברה להתייחס ביתר כובד ראש לעוצמת הפער בין מערכת המיסוי החדשה שפוקדת אותנו באלו הימים, ובין יכולתם של רבים בחברה הישראלית. במיוחד יש לשקול את גובה המיסוי על מצרכי יסוד חיוניים. בשבת המתקרבת נקרא את פרשת "תרומה". בשבת זו נתוודע לעוצמת פער בין עוצמות ערכי הנתינה הכספית של באי החברה בתקופת המלוכה ובין התרגום האלים והנוגש שנתנה לפרשה במונרכיה הישראלית. כיום מימוש דפוסי המיסוי הוא לא על-פי דפוסי החיים הערכיים ההומאניים של הפרשה, אלא על-פי הדגם המונרכי, האטום לערכי הפרשה. לצערי, מערכת המיסוי בישראל מתנהלת על-פי ערכים אטומי לב של ממלכת שלמה, ולא על-פי מאווי העם המבקש שיאזינו למצוקתו. מצערת תשובת בנו של שלמה המלך בספר מלכים א' פרק י"ב, פסוק י"א הממחישה מציאות חיים כיום - "קטני עבה ממתני... אבי יסר אתכם בשוטים אני איסר אתכם בעקרבים". מצערת העובדה, ששלמה המלך, הזוכה להערכה רבה בציבור הדתי, כמי שבנה את בית המקדש, דרך התנהלות חייו הייתה מנוגדת לחלוטין לערכי פרשת השבוע - "פרשת "תרומה". מצערת העובדה, שכיום רווחת הדעה האוהדת בציבור הדתי למלך שלמה, שאליו פנה העם - "אביך הקשה את-עלנו ואתה עתה הקל מעבודת אביך הקשה" (מלכים א', פרק י"ב, פסוק ד'). למעשה שמורה אהדה למלך שרמס את ערכי פרשת "תרומה". היישום האלים של שלמה באמצעות אדורם אשר על המס הביא למרד עממי "וירגמו כל ישראל בו אבן וימות" (שם, פסוק י"ח).