משנכנס אדר מרבין בפרידות? ערב ראש חודש אדר א' ייזכר כיום בו התרחשו מספר פרדות משמעותיות המקרינות על החברה הישראלית. פרידות נצחיות לצד פרידות רגעיות, פרידות של צער וכאב לצד פרידות של אנחת רווחה, פרידות שסופן ירידה לתהומות הנשייה לצד פרידות בבחינת ירידה לצורך עלייה.
פרידה כואבת במיוחד היא הפרידה מאסתר פולארד ע"ה, גיבורה שלחמה לשחרורו של בעלה, המרגל היהודי יהונתן פולארד במשך למעלה משנות דור. אסתר הייתה לוחמת בלתי נלאית למען שחרורו של יהונתן ובמקביל נלחמה במחלה חשוכת המרפא עימה התמודדה, עד שהוכרעה.
אסתר פולארד היא דמות מופת של מי שלא ויתרה על החובה המוסרית להילחם עד כלות למען פדיון השבוי, יהונתן. אלפי יהודים ברחבי העולם ובמדינת ישראל מראשיה ופרנסיה ועד האיש שברחוב ביכו את פטירתה של האישה שלימדה אותנו ערכה של ערבות הדדית ואהבת אדם.
פרידה אחרת היא שילוב של אכזבה ותסכול לצד מבוכה רבתי עד כדי אי-אמון למראה עיניים. החשיפה שבה נראה מדלג מעל גופת נרצח וממשיך הלאה, דווקא האיש שנבחר להיאבק בפשיעה במגזר הערבי בישראל. ג'מאל חכרוש החליט לתלות את המדים לאחר למעלה מארבעה עשורים של שירות למען אזרחי מדינת ישראל בתחנות חייו השונות.
הניצב המוסלמי הראשון במדינת ישראל היה אמור להיות אגרוף הפלדה וזרוע המגן למען כלל אזרחי ישראל ובמיוחד עבור הרחוב הערבי בו הדם נשפך כמים ואיש הישר בעיניו ייעשה. החלטתו של ג'מאל חכרוש לפרוש טרם שיראו לו את הדרך היא פרידה שתסכול עצום בצידה בשל התקוות הגדולות שתלו באיש שהחליט לדלג ולתלות את מדיו ותקוות שנכזבו.
פרידה אמביוולנטית בכל ההיבטים היא הפרידה הטעונה לטוב ולמוטב מהיועץ המשפטי לממשלה, הד"ר אביחי מנדנבליט. עם תליית הגלימה על אנקול שהיו מי שביקשו לתלות אותו עליו, מסיים מנדנבליט שש שנים סוערות במיוחד, שש שנים בו לא היה ולו מגזר אחד במדינה אשר לא סרק את בשרו של מנדנבליט במסרקות של ברזל.
היועץ שהתחיל כהבטחה במינוי של ראש הממשלה בנימין נתניהו וכונה כיועץ משפחתי על-ידי מתנגדי נתניהו אשר בהמשך כתרו לו כתרים והכתירו אותו כמגן הדמוקרטיה עם החלטתו להגיש כתבי אישום נגד בנימין נתניהו. הטרגדיה של מנדנבליט היא במסגורו בתיבת החלוקה הישראלית החדשה, כן נתניהו לא נתניהו, כל העשייה האחרת שלו נדחקת לקרן זווית.
פרידה בטרם עת ועט
תקוותו של מנדנבליט להמשיך היישר מתפקידו זה לכס שופט בבית המשפט העליון, נכון לשעה זו נכזבה. מנדנבליט היה לדמות טראגית אשר אכל את הדגים הסרוחים, חטף את המכות וגורש מבית המשפט העליון. לעולם ירחפו בנימין נתניהו לצד צווי איסור הפרסום על ההקלטות נגדו ועד לווידוי שלו, עצמו בקולו. האיש בעל השם הפיוטי כפי שכינה אותו הלא הוא, פרקליט המדינה, אוחז אותו בגרון.
מנדנבליט ראוי לתודה גם אם היא רפה, על-פי דרכו, אמונתו, וערכיו השתדל ככל יכולתו לצלוח את המהמורות שכרו לפתחו אישי ציבור ואשר הוא כרה לעצמו. במשך שש שנים מפרכות, מאתגרות, מורכבות, ניסה היועץ להלך בין הטיפות, ובעת פרידה זו יש לקוות כי ימצא לו מקום בספרייה הלאומית לצד ידידו, שי ניצן.
פרידה מעניינת ועליה ניתן לומר בוודאות, פרידה בטרם עת ועט, היא עזיבתו של עורך העיתון הנפוץ במדינה 'ישראל היום', בועז ביסמוט. ביסמוט, מאוהביו הגדולים של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, החליט להיפרד ממיליוני קוראי העיתון אותו ערך בחמש השנים האחרונות, או שמא אולץ להיפרד על-ידי בעלת המאה של העיתון לאחר שהבין כי העיתון משנה פניו באופן בו הוא אינו רואה יותר עין בעין את מהות העיתון וערכיו.
ביסמוט נחשב עיתונאי איכותי, הגון, אמין, בעל ערכים וכבוד לקורא ולמרואיין. כל כך מיוחד, עד שבתוכנית הסאטירה הנודעת יצרו דמות מלעיגה, ידענית ומכבדת כדמותו. בועז ביסמוט כבר לא יערוך את עיתון 'ישראל היום'. הפרידה מבועז ביסמוט היא פרידה מסגנון אשר כמותו אין רבים במחוזותינו. פרידה מהביביסט הגאה בתואר שהדביקו לו שונאי מושא הערצתו.
השר, הח"כ, יו"ר המפלגה, ממליך המלכים, מבטיח ההבטחות, אריה דרעי נפרד באופן רשמי מכנסת ישראל, במסגרת ניקוי השולחן של היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שנות עינוי דין והכחדת כתבי האישום. כתבי אישום אשר זעזעו את אמות הסיפים, יצרו כותרות באותיות קידוש לבנה, שהובילו פרשנים - דוברים - תועמלנים - בכל ערב בשעות צפיית השיא, בטון דרמטי על גבול השניקה טחו את ההאשמות החמורות, הכבדות נגד דון קורליאונה, אריה מכלוף דרעי. והנה כמאמר היועץ, ההר לא הוליד אפילו עכברון. רק הסדר טיעון מקל מאוד שסופו הודאה בשתי עבירות של אי-דיווח, קנס כספי בסך 180,000 שקל והתפטרותו מהכנסת.
דרעי התפטר מהכנסת אך נדמה כי הפרידה ממנו הינה פרידה זמנית בלבד, מי שריצה עונש מאסר ארוך, נשא קלון והמתין שבע שנים עד שובו להנהגת המדינה בוודאי יחזור להנהגת המפלגה כבר בבחירות הבאות. השאלה היחידה האמורה להיבחן היא מדוע נדרשה מערכת המשפט לעינוי דין ארוך וממושך כל כך נגד איש ציבור במדינת ישראל. שר הבריאות, שר השיכון והח"כ הוותיק אשר במשך 23 שנים שירת כחבר כנסת, יעקב ליצמן, לא יישב עוד על כיסא עור הצבי בכנסת ישראל.
ליצמן, אשר נגדו הוגשו כתבי אישום ובהם עבירת שוחד, שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים, זכה אף הוא כאריה דרעי לעינוי דין מתמשך מצד הפרקליטות, אותה פרקליטות אשר במסגרת ניקוי שולחנו של היועץ מנדנבליט טרם עזיבתו את התפקיד חתמה עימו על הסדר טיעון מקל עד מביך. כותרות הענק, תצלומי התקריבים, ההאשמות החמורות, הקראות התיאורים הגרפיים, הדרמה חסרת התוכן אשר תוזמרה באופן קבוע על-ידי חבורת הדוברים - תועמלנים פרשנים בעיני עצמם הניבה הסדר טיעון שהניב עונש מאסר על תנאי, קנס כספי 2,800 שקל ופרישה מהכנסת. ליצמן יעשה לביתו, לילדיו, לנכדיו, לעדת חסידי גור, לקהילתו. את הכנסת הוא לא יראה אפילו מהטלוויזיה שאינו מחזיק בה. השאלה היחידה האמורה להיבחן היא מדוע נדרשה מערכת המשפט לעינוי דין ארוך וממושך כל כך נגד איש ציבור במדינת ישראל.