הטיפול בישראל בסוגיית ההיערכות לרעידות אדמה נמצאת במקום טוב באמצע שבין פניקה זחיחה לרשלנות פושעת. דומה שהכול הבינו כבר שאנו מתגוררים באזור מועד לרעשי אדמה, אבל רוב אלו שחיים כיום לא חוו עד כה אלא "שוליים" של רעידות בינוניות או קלות. הבנתם את המשמעות המעשית של רעידת אדמה בעוצמה שמעל ל-6 בסולם ריכטר בקירבת מקום - כל מקום בשבר הסורי-אפריקני שבין סוריה למפרץ אילת, יהיה חוויה מזעזעת פי 10 לפחות מהניסיון של מגיפת הקורונה. כדאי לנסות ולהיזכר בימים "השלווים" של תחילת שנת 2020, כאשר התחילו להגיע למקומותינו השמועות הראשונות והמטושטשות על הפנדמיה המתקרבת, לעומת החוויה בפועל, שטרם הסתיימה.

לא מוכנים אפילו לרעידת אדמה בינונית

לא היינו מוכנים למגיפה ושילמנו על כך מחיר בריאותי, כלכלי ומשקי כולל כבד. רעידת אדמה היא אירוע הנמשך בין עשרות שניות למספר דקות, לעיתים עם רעידות-משנה דועכות, בהן ניתן לחוש מספר ימים לאחר מכן. עוצמת הנגף של רעידת אדמה אינה נושאת אופי של תהליך אלא של פיצוץ אדיר. לאנרגיית ההרס המשתחררת ככל שהדבר נוגע לחוויית האנשים, מתווספת טראומה חזקה מכל מה שידענו עד כה. עוצמתה הצפויה ותפוצתה הגאוגרפית, ברגעי השיא ומוסיפות לעוצמת החוויה כך שמותר להניח שמספרי הנפגעים בפוסט-טראומה מאירוע כזה עלול להגיע לעשרות אלפים. כיום אין אנו מוכנים אפילו לרעידת אדמה בעוצמה בינונית. עלינו להיות ערים לעובדה שסולם המדידות הלוגריתמי של רעידות אדמה מגדיר עוצמות במכפלות של 10, ¹(עוצמה 6 גדולה מעוצמה 5 פי 10 להערכתי רוב הציבור אינו מודע למשמעויות הדברים. ² הנזק העיקרי ברעידות אדמה הוא הנזק הישיר למבנים: בניינים, גשרים, מסילות ברזל, רשת החשמל וצינורות מים, מובילי גז וכבישים. כ"כ יש לצפות לפגיעות בתחנות כוח חשמליות ומתקני שירות ציבוריים נוספים, לרבות בתי ספר וגני ילדים. ישראל צומחת לגובה, במיוחד באזור המרכז. אעל-פי שהמבנים המוקמים על-פי התקנים שעוצבו בשנת 1980 ואמורים לחסנם מפני רעידות אדמה ולצמצם את הנזקים, חסינות זו מוגבלת ומבנים גבוהים רגישים לעוצמת הרעידה יותר מנמוכים. בישראל קיימים כיום בין 800,000 ל-1,000,000 מיליון בתים שאינם בנויים לפי תקן התואם דרישה לשרידות גבוהה. אינני משוכנע ששירותי ההצלה בישראל כגון: כבאים, שוטרים, עובדי חברת החשמל ושירותי האספקה של ציוד וסחורות בשעת חירום ורפאה ציבורית, מאורגנים לעניין זה. אם נזכור שבאזור המרכז מתגוררים כיום 4 - 4.5 מיליון נפש מתוך קרוב ל-10 מיליון אזרחי ותושבי ישראל, אפשר להתחיל לדמיין את הכאוס העתיד להתפתח באזור זה.³ הדברים ביסודם אינם חדשים. אחת לתקופה מתפרסם במקומותינו דוח "עדכני" שמבקש לסבר את אוזנינו ולהעיר את מוחנו לעובדה שעוד פרק זמן יקר עבר מבלי שמדינת-ישראל וממשלת ישראל הכינו מבעוד מועד את המדינה לאירוע של רעש חמור. פניקה מבורכת עד כאן ה"פניקה". פניקה מידתית יכולה להיות עניין חיובי. אנשים בורחים בדרך כלל מבשורות רעות או מאזהרות היוצרות אצלם אסוציאציות למצוקות. ראינו דוגמאות להתנהגות מודרכת ע"י תופעות של "בריחה מהמציאות" גם במשבר הקורונה. המשבר הוכיח שהפוטנציאל קיים בקרב הציבור, וכי הממשלה אינה יודעת או מסוגלת להתמודד עם חולשות אלה ועם ה"פינוק" והגחמות המתלווים אליהן. הקורונה היא משבר ב"סלואו-מושן" - באיטיות מירבית לעומת רעידת אדמה, ומהירות ההתרחשות. סביר אפוא להניח שהקושי הצפוי במשבר עוצמתי הבא בחטף יהיה בסדרי גודל חמור יותר מזה שבו השתתפנו לא מכבר. תוכנית לחיזוק מבנים - תמ"א 38 - מתנהלת בישראל כבר למעלה מעשור. אעל-פי שיש בה פוטנציאל לא מבוטל לנפק פתרון חלקי לבעיית עמידתם של מבנים בתקני השרידות נגד רעשי אדמה, לא מוצה הנושא כהלכה. גרועה מכך העובדה שרמת המיצוי הירודה ביותר מובחנת דווקא באזורים המסוכנים ביותר - אלה הקרובים לשבר הסורי-אפריקני. כיום נשמעים דיבורים, שמקורם למרבה הפלא והתמיהה בראשי ערים וגופי השלטון המקומי, שיש לבטל את התוכנית. עמדתם נגזרת מהעובדה שהרשויות נדרשות לספק לתוכניות אלה את תשתיות המגורים והם אינם ששים, בלשון המעטה, לממן זאת. הייתי מצפה שגם פרנסי-ציבור אלה יהיו חכמים מספיק בכדי להשליך מהם והלאה את הפוליטיקה הקטנונית העוסקת בשאלת המימון שעל הרשות שלהם להשקיע בפרויקט חירום לאומי, ובמקום זאת לדרוש את קיום הפרויקט כולו ואפילו את הרחבתו בשילוב עם תמיכה ממשלתית. פרויקט חיזוק המבנים הוא בכל מקרה פרויקט רב-שנתי ויש להאיצו, בין היתר, מפני שיש בו גם מענה חלקי למצוקות הדיור במדינה. לדעתי אין בעיסוק בפרויקט זה גורמי צה"ל משום שאין לדעת באילו נושאים עוד יהיה עסוק.⁴ את האחריות להיערכות זו יש להטיל על משרד הפנים. כשם שבמשבר הקורונה היה משרד הבריאות המשרד המתכלל (מגדיר את הפרמטרים העיקריים והחיוניים לשליטה במשבר) בין משרדי החינוך, הביטחון הפנים ורשויות רלוונטיות נוספות, נדרש גם כאן משרד מתכלל. סביר שהנושא המרכזי שיוטל עליו הוא טיפול מורכב בצרכים המשותפים לכלל האזרחים, כשמשרדים "מקצועיים" אחרים - תחבורה, אנרגיה, בריאות, שיכון ובינוי ועוד, מסייעים על ידו; והכל נעשה בניהול-על של הקבינט המיוחד לנושא. ישראל הוכיחה שהיא מצטיינת באילתור, ובכל זאת כשלה בנושאים רבים בניהול משבר הקורונה בגלל ממדיו, מורכבותו ובשל חוסר מוכנות. אם תועיל הפניקה לעורר ישנים ולגרום לממשלה להבין שאין לה זמן או פריבילגיה להתאושש מפנדמיית הקורונה תחילה, ולהתפנות לעניין רעידות האדמה לאחר שתנוח מעט, הרי שזו פניקה מבורכת. אולם אם תמשיך הממשלה בשנת החורף שלה ובהזנחת ההיערכות הלאומית, תהיה זו רשלנות פושעת מצידה כממשל ומצד כל שר בה כשלעצמו. עד עתה היה מבחנה של ממשלה זו אם ישכילו חבריה לדבר זה עם זה. עתה המבחן הוא אם יוכלו לתפקד כצוות הרמוני בסוגיות מפתח שהוזנחו, דוגמת התכוננות רצינית לרעש אדמה העומד לפתחנו.