מוקד 105 - קונספט ייחודי, אך לא מספיק למיגור התופעה המבקר ערך בדיקה מעמיקה בפעילות של מוקד 105, שהוקם ב-2018 על-פי החלטת ממשלה. המוקד הזה אמור לטפל בתלונות של בני נוער והוריהם על אלימות ברשת, לאתר את התוקפים ולהביא אותם לדין. הממצאים קצת מאכזבים: למרות שחלק ניכר מהתלונות שהמוקד מעביר לתחנות המשטרה הן בעלות אופי פלילי, רק רבע מהן מסווגות ככאלו והיתר מוגדרות כתלונות כלליות. חמור יותר, 72-71 אחוזים מכלל התיקים שמועברים מהמוקד, שהוא שלוחה של המשטרה, אל התחנות האחרות, פשוט נסגרים כי לא מצליחים לאתר את התוקף או מהיעדר עבר פלילי.
המבקר מציין כי מוקד 105 הוא מודל מאוד ייחודי בעולם, שפעילותו חשובה ואנשיו עושים מאמצים לסייע כמה שיותר. אלא שבבדיקה התגלה כי המוקד סובל מהיעדר אמצעים טכנולוגים מתקדמים, כדי שניתן יהיה לטפל טוב יותר בתלונות הילדים. רק בקיץ האחרון קיבל המוקד תקציב של שני מיליון שקל כדי לשכלל את ההצטיידות שלו, וברור שמדובר בתהליכים ארוכי טווח, מכרזים והטמעות שלא יאפשרו למוקד לטפל כהלכה במציאות האלימה שילדינו חווים.
גם המסקנות של המבקר אינן מפתיעות: ראשית, המלצה להקים מסגרת משותפת לכל הגורמים שעוסקים בהגנה על ילדים, מלבד
משטרת ישראל. כמו-כן ממליץ המבקר להאיץ יישום טכנולוגיות שיאפשרו למיצוי הראיות בפשעים דיגיטליים. לנוכח התובנה שהמצב רק ילך ויחריף, מציע המבקר למקד את השוטרים בתחנות להתייחס בצורה יותר ממוקדת לתלונות על עבריינות רשת, ולשאוף לסווג אותן כעבירות פליליות, שבהן רף הענישה גבוה.
גם משרד החינוך לא עושה מספיק, כבר שנים, בכל מה שקשור להסברה והדרכת בני הנוער כיצד להיזהר מפני מצבי תקיפה, אלימות ופדופיליה. יש הרבה תוכניות, ניתנו לא מעט תקציבים, אבל זה עדיין לא מהווה עוגן מרכזי בתוכניות הלימודים. הגיע הזמן שבמשרד החינוך יפנמו שהילדים שלנו מבלים לפחות ארבע שעות ביום, אם לא יותר, מול מסכים, הטלפון הנייד הוא מרכז החיים שלהם, בדיוק כמו אצל המבוגרים, וצריך לתת להם את הכלים הנדרשים כדי שיוכלו לשתף בקלות יתר, וגם להיות מודעים.
