X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  יומני בלוגרים
לאה מג'רו מינץ [צילום: באדיבות המשפחה]
מתה האמנית לאה מג'רו מינץ בת 96
בביתה בתל אביב הלכה לעולמה הפסלת והציירת הישראלית לאה מג'רו מינץ נכדתו של שמעון רוקח, שהיה ממייסדי שכונת נווה צדק בשנות ה-80 ביוזמתה שוקם ושומר בית סבה "בית שמעון רוקח" שהיה במצב של הזנחה והרס והיא פתחה בו מוזאון לתולדות נווה צדק ולאמנות בת 96 הייתה במותה
לאה מג'רו מינץ בילדותה [צילום: באדיבות המשפחה]

לאה מג'רו-מינץ נולדה בעיר העתיקה בירושלים לחנה ולד"ר אריה לאון מוֹגָ'רוֹבסקי (מג'רו) שהיה רופא. אימה חנה הייתה בתו של שמעון רוקח, ממקימי שכונת נווה צדק (תל אביב) ומי שהיה יושב-ראש ועד השכונה. אביה ד"ר אריה מוֹגָ'רוֹבסקי (מג'רו) סיים לימודי רפואה באוניברסיטת אודסה, ועלה לארץ ישראל ב-1919 באונייה "ארג'נספלד". בשנים 1920-1919 עבד כרופא בלוד.
באירוע בביתו של מאיר דיזנגוף בתל אביב הכיר אריה את חנה, בתו של שמעון רוקח. היא הזמינה אותו לנשף צדקה בביתם בנווה צדק וכך פרח הרומן. בשנת 1920 נשא אריה את חנה לאישה וב-1922 עבר הזוג מתל אביב להתגורר ברובע היהודי בירושלים, שם פתח אריה קליניקה פרטית. משנת 1925 עד 1958 שירת עבד כרופא בבית החולים "ביקור חולים" הישן.
בתו של אריה לאה מג'רו סיפרה לימים כי אביה לאחר עלייתו ארצה ניסה לקשור קשרים עם האוכלוסייה הערבית וכי רבים מלקוחותיו של אביה הרופא היו ערבים או עניים ואלה התקשו להגות את השם מוגרובסקי וזו הסיבה שאביה שינה שם משפחתו ממוֹגָ'רוֹבסקי למג'רו.
האמנות הייתה חלק בלתי נפרד מחייה
לאה מג'רו מינץ עסקה כל חייה באמנות. מגיל צעיר התחילה לצייר. לאחר סיום לימודיה בגימנסיה רחביה בירושלים למדה ציור וגרפיקה באקדמיה לאמנות 'בצלאל'. במקביל ללימודי הציור למדה משפטים בבית הספר למשפטים בירושלים. אחרי סיום לימודיה, לימדה בבצלאל, והייתה מראשונות המרצות במוסד זה. כמו-כן, לימדה מג'רו מינץ באוניברסיטת בר-אילן ובמדרשות להכשרת מורים לאמנות. במהלך לימודיה בבצלאל התוודעה גם לאמנות פיסול בחימר והחלה לעסוק ולהתעניין גם בתחום זה.
לאה נישאה לעורך דין יצחק מינץ שהיה היועץ המשפטי של משרד התחבורה בשנים 1949-1938 במשך 34 שנים תחת 18 שרי תחבורה. הזוג התגורר בירושלים כאן נולדו ילדיהם. לאה עצמה הייתה עורכת דין ובהמשך החליטה להקדיש חלק ניכר מזמנה לעיסוק באמנות. תחילה עסקה והתמקדה בציור ובהמשך התמקדה בפיסול. עיקר פועלה היה כאמנית - פסלת וציירת שעסקה בדמותה של האישה. מג'רו מינץ הייתה מראשונות האמניות בארץ "לחשוב נשית", היא הייתה הראשונה שהעזה להראות נשים אחרת ממה שהיה מקובל.
בשנות ה-50 וה-60 עסקה בציור בצבע. הנושאים העיקריים כללו תמונות נוף ותמונות מחיי גידול הילדים. לאחר מלחמת ששת הימים התמקדה בפיסול. רבים מפסליה הם בעיקר דמויות נשים, רובן בחימר אך גם בברונזה. לפסל האישה המאפיין שלה היא קוראת "פסלה", זוהי דמות אישה מבוגרת, עייפה, בעלת כובד, לרוב יושבת באפיסת-כוחות אך עם זאת מלאת חיים והבעה.
מתחילת שנות ה-50 הציגה מג'רו מינץ את יצירותיה בתחום והפיסול בתערוכות יחיד רבות ובתערוכות קבוצתיות בגלריות, מוזאונים ובאתרים ציבוריים, בארץ ובעולם. בנוסף לכן פרסמה מספר ספרים על פיסול ועל ציור. אחד מהם, "שיחות בחימר", זכה בפרס הראשון ביריד הספרים הבינלאומי בירושלים בשנת 1981.

לאה מג'רו מינץ ובני משפחתה [צילום: באדיבות המשפחה]

שימור "בית רוקח"
בשנת 1982 קיבלה על עצמה לאה מג'רו מינץ, לשקם את בית סבה שמעון רוקח ברחוב רוקח בנוה צדק שהיה שומם, נטוש ובמצב של הרס והזנחה בולטים והיה חשש שיקרוס. הבית נבנה ב-1887 בקצה שכונת נווה צדק והיה מבתיה הראשונים של השכונה, יש אומרים אף שהיה הבית הראשון בשכונה. ב-1891 נוספה לבית קומה שנייה וכן כיפה עשויה נחושת זהובה. הבית היה מעונו הפרטי של שמעון רוקח, כאן התגורר עם אשתו רחל, וכאן נולדו חמשת ילדיו: יוסף, חנה, יצחק, ישראל (ראש עיריית תל אביב בין השנים 1936-1953) ומרים. הקומה השנייה שימשה את בית הוועד.
ב-1922 נפטר שמעון רוקח והבית הועבר לרשות ארגון בני ברית. בשנות ה60 עבר ארגון "בני ברית" למקום אחר. במשך מספר שנים שימש בית רוקח גם כגן ילדים ובחצר נפתחה ספריה לילדי השכונה. אך בהמשך, נזנח, ננטש, מצבו הידרדר ועמד לקרוס. הבית ההיסטורי ניצל ברגע האחרון. בתחילת שנות ה-80 הוא הועבר לרשותה של לאה מג'רו מינץ, היא שיקמה ושימרה את הבית תוך שמירה קפדנית על מראהו אופיו וצביונו המקורי.
שיקום בית רוקח בוצע ללא כל תמיכה ציבורית - מעשה שלא נמצא דומה לו בשיקום אתרים בארץ. על שיקום בית רוקח זכתה מג'רו-מינץ בפרסים מקרן פורד ומהמועצה לשימור אתרי מורשת. ב-1984 נפתח הבית לציבור כמוזאון לתולדות השכונה וכגלריה ליצירותיה של מג'רו-מינץ. הבית מן המאה ה-19 משמש כמרכז מבקרים ומאפשר היכרות עם ההיסטוריה והווי החיים של ראשית ההתיישבות בנווה צדק. כן נערכות בו פעילויות אירועי אמנות ותרבות לילדים ולמבוגרים.
בעקבות שיקום "בית רוקח" החלה לאה מג'רו-מינץ מחלקת את זמנה בין ביתה ברובע היהודי בירושלים לבין "בית רוקח", בשכונת נווה צדק. בשנת 2008, עזבה את ירושלים ועברה להתגורר דרך קבע ב"בית רוקח". מטיילים שהגיעו לנווה צדק נהגו לבקר בבית ולשמוע מפיה על פעילות המקום.

לאה מג'רו מינץ בילדותה [צילום: באדיבות המשפחה]

נבחרה להשיא משואה ביום העצמאות
בשל פעילותה לשימור בית רוקח והיותה בת למשפחת מייסדי נווה צדק - תל אביב, נבחרה לאה מג'רו מינץ להדליק משואה בטקס יום העצמאות ה-61 של מדינת ישראל, בשנת 2009 שהיה בסימן חגיגות ה-100 של העיר תל אביב.
בשנת 1999 החלה מאבדת את מאור עיניה, אולם המשיכה ליצור ככל יכולתה. והתמקדה בשנים אלה בציור.
בשנת 2002, נערכה בבית רוקח בתל אביב תערוכה של מג'רו מינץ "מקרה עין" הייתה זו תערוכה מקפת מיצירותיה בה הציגה פסלי חומר וציורים עזיי מבע, שבמרכזם דמות האישה. על-אף שהתערוכה נוצרה בתקופה שבה איבדה האמנית את מאור עיניה, זכתה התערוכה להצלחה ולחשיפה רבה.
הספד נכדתה של לאה מג'רו מינץ
נכדתה של לאה מג'רו מינץ, האמנית ניצן מינץ שיתפה פוסט בדף הפייסבוק בו היא סופדת לסבתה ואני מביא חלק מדברים שכתבה: "סבתא שלי עזבה הבוקר את העולם. הבוקר בשעה שבע העיר אותי צלצול הטלפון וקולה של אמי מעבר לקו בישר לי שסבתא נפטרה. לבשתי מעיל בחופזה ופידלתי בכל הכוח לבית סבתי ורצתי במדרגות. חיכו לי בדירתה הוריי, דודי והמטפלת שלה שמלווה אותה מזה כעשור באהבה ומסירות אין קץ. כולם עמדו לקראתי בוכים ושבורים. ניגשתי אל מיטתה והבטתי בפניה המצהיבות. נשכבתי לידה ונגעתי בעצמות לחייה היפות, בלסת הרזה. הוצאתי את ידיה מהשמיכה ואחזתי בהן. הן עוד היו חמות. שעות ישבנו כך איתה מדברים אליה ובוכים, מודים לה על החיים הטובים שנתנה לנו. ... ואז הגיע איש הרפואה שבא לבדוק ולתת טפסי פטירה והגיעה חברת עלי שלכת דרכם נבצע תהליך שריפה שבסיומו סבתי האהובה תמצא את עצמה קבורה בתוך פסל אותו פיסלה ובחציו השני קבור אפרו של סבי. כך ביקשה וכך אנו אוהבים. לבסוף הגיע שוטר שנתן מסמכים ולאחריו פינו את הגוף של סבתי. עזרתי להוריד אותה במורד המדרגות אחרי עוד פרידה ועוד פרידה, עד ללב האמבולנס שלקח אותה הרחק...
סבתא שלי לאה מג'רו מינץ חיה 96 שנים על פני כדור-הארץ. היא הייתה אמנית פמיניסטית שלא התקבלה לממסד האמנות בארץ ישראל ובה הייתה קליקה מאוד מסוגרת ואגרסיבית אשר דחקה את סבתי לתהומות השכחה של תולדות האמנות הישראלית. אך סבתי זכתה באהבת הקהל והיו לה אינספור אוהבים שבאו לראות את האמנות שלה ולבקר בביתה. היא הייתה עורכת דין תקופה לא קצרה והצליחה להשיג בין היתר זכויות לחלק מערביי אבו גוש שהמדינה הפקירה פעמים רבות. היא ייצגה אותם ולרוב זכתה והייתה אהובה בכפר עד מאוד. היא גם לימדה בבית הספר לאמנויות בצלאל בירושלים וחלק מתלמידיה הם חבריי לפייסבוק וכותבים לי מעת לעת כמה אהבו אותה.
הייתי הנכדה הראשונה שלה, בבת עינה, הפנינה שלה ואני שמחה שזכיתי לטעום מהעולם בזכותה. היא הייתה מבלה איתי שעות וימים וכל כך חבל לי שהיום כשאני אמנית בתחילת דרכי, דווקא אז אין לי להתייעץ איתה. לספר לה שגם לי קשה. שאני מבינה אותה. היום בבוקר אמרתי לה את זה וביקשתי שתלווה אותי תמיד. אוהבת אותך סבתא. תודה על הכל".

תאריך:  10/02/2022   |   עודכן:  10/02/2022
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דן מרגלית
איני נמנה על אלה הטוענים כי בעלותו של מוזס על "כלכליסט" פוסלת אותו מלפרסם דברים כאלה על המשטרה    פסילת "כלכליסט" עלולה להתדרדר להליך השתקה
יעקב קורי
ממשלה שלא עושה דבר לשילוב החרדים בכלכלה, שצריכה להוכיח שתקציבי העתק לערבים אכן יביאו לשילובם, שלא עושה דבר למיגור המונופולים, להעלאת המיסוי על המקורבים שמחזיקים בגרון את הפוליטיקאים ומממנים אותם
אביתר בן-צדף
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים    והפעם - צדיק כפרי, צולבים, נרדמו בשמירה ושלושת הקופים    "אל נא רפא נא לה" (במדבר י"ב, פסוק י"ג)    הרבה בריאות, נחת ואושר    שבת שלום
משה ניסנבוים
מדובר על פריט מדהים וייחודי מלפני כמעט 400 שנים שמוצע כעת למכירה פומבית בבית המכירות Rarity Auction House
עמנואל בן-סבו
ההתמודדות מול הגולם הקם על יוצרו, הינה התמודדות מורכבת, מאתגרת ומחייבת שידוד מערכות רוחבי, נטול פוזיציה, שמאל וימין, דתיים לאומיים וחרדים, ערבים ועולים
ראשייומניםבלוגריםערוציםסקופיםקישוריםעוד...
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il