בימים אלה ממשיכה חקירת רומן זדורוב על דוכן העדים במשפטו החוזר. במהלך חקירתו, על-פי המדווח בתקשורת, התייחס זדורוב להתוודותו אל מול המדובב שהוכנס למעצרו. התוודות זו נחשבת בעיני רבים לראיה המפלילה החזקה ביותר כנגד זדורוב. ברשימה זו נאיר בהמשך למה שעשינו בספרנו "אולי נפלה טעות" (נבו,2021) את ההתוודות באור אחר, הרבה פחות מפליל, הרבה יותר בעייתי.
מהו משקלה של ההתוודות של זדורוב, כלומר עד כמה בית משפט צריך להשעין את הכרעתו עליה? כדי להכריע בשאלה הרת חשיבות זו עלינו, לדעתנו, להתייחס לשני עניינים. עניין אחד היא שאלת קיומו של הסבר אפשרי לכך שהיא שקרית. העניין השני קשור בשאלת חוקיות והגינות פעולותיו של המדובב.
לעניין הראשון, בעדותו במשפטו החוזר הסביר זדורוב מדוע סיפר למדובב סיפור שקרי לפיו ביצע רצח. ההסבר הוא כי המדובב החל להתנהג באופן מפחיד, הוא כעס על זדורוב, סיפר על עצמו שהוא אדם מסוכן שירה באנשים, לחץ עליו לספר את האמת תוך שהוא מבהיר לו שמבחינתו (מבחינת המדובב) האמת היא שזדורוב הוא מבצע הרצח.
לטענת זדורוב הפחד מהמדובב הביא לכך שהתוודה. זדורוב העיד כי באותו זמן חשב שהנרצחת היא בלונדינית ולכן הוא סיפר בכלל סיפור שקרי על רצח ילדה בלונדינית (ותאיר ז"ל אינה בלונדינית), והכל על-מנת לרצות את המדובב ומתוך פחד ממנו. בספרנו "אולי נפלה טעות" הראנו כי תמליל הדיבוב בין זדורוב למדובב ארתור נמצא בהלימה עם גרסתו של זדורוב. למעשה צפייה בסרטון הדיבוב תומכת בשני הלכי רוח אפשריים שאפשר שהיו לזדורוב ושיכולים להוביל לידי התוודות שקרית מצד זדורוב.
סחיטה רגישת ופחד מהמדובב הלך רוח אחד הוא הלך רוח של אדם הנתון לסחיטה רגשית. המדובב אומר לזדורוב שהאחרון עושה מעשה שלא יעשה נוכח החברות ביניהם. הוא מטיח בזדורוב שהאחרון מפגין סוג של כפיות טובה ועלבון ביחס לאינטליגנציה של המדובב.. המדובב גוער בזדורוב שאין טעם שימשיך להעמיד פנים כי למעשה הוא (זדורוב) כבר הודה במשתמע (אבל זדורוב לא ממש הודה, ניגע בנקודה זו בהמשך) ומה שנותר הוא לעשות רק צעד אחד ולהפוך את המשתמע למפורש. מדובר במניפולציה רגשית המתבססת הן על חוסר הטעם בהימנעות מלהודות, (בבחינת הרי כבר הודית ולמה לך כי תתהפך) והן על עוררות מצפונו של זדורוב מפני הפרת אמון ביחסים ביניהם.
הלך רוח שני הוא פחד מהמדובב. המדובב מתפאר בפני זדורוב שהוא פושע מסוכן, שלא היסס לנהוג בעבר באלימות קשה כלפי אחרים וכי יש לו תיקים שעדיין לא התגלו. המדובב מזהיר את זדורוב שהוא יודע לזהות כאשר משקרים לו. היות שאין לדעת מה מתרחש בנפשו של אדם, בפרט בנסיבות שבהן היה נתון זדורוב, אין להוציא מכלל אפשרות שזדורוב פירש אמירות אלה כאיום ופחד שהמדובב יפגע בו בשל תפיסתו (המוטעית) כי מוסתר ממנו את המידע האמיתי. בנוסף, המדובב מטיח בפני זדורוב כי האחרון כבר סיפר לו שהוא רצח באי שפיות ושהוא נכון להודות ברצח אך לא באונס (יודגש כי אין חולק ששתי "ההודאות" הללו אינן הודאות במובנן המשפטי הפלילי) המדובב אומר לזדורוב שמישהו אחר במקום המדובב יכול היה לדווח למשטרה על מה שזדורוב אמר לו וזו בעצם הייתה הודאה שמסבכת אותו, את זדורוב בפשע (כאמור אמרה זו אינה משקפת את האמת מן הבחינה המשפטית) אל נוכח הדברים האלה ייתכן שזדורוב, גם אם מניחים שהיה חף מפשע פחד שהמדובב ידווח למשטרה על "הודאותיו הקודמות" ולכן כדי לרצות אותו ולמנוע את פנית המדובב למשטרה, סיפר לו סיפור שקרי על כך שהוא האדם שרצח.
שני הלכי הרוח הללו אפשריים בהחלט וכמובן שיש בהם להפחית משמעותית את משקלה של הודאת זדורוב בפני המדובב. אגב, להודאה הזו בפני המדובב היה סימן היכר מיוחד. היא ניתנה בלחש לאזניו של המדובב כאשר זדורוב מכחיש סימולטנית את מעורבותו ברצח בקול (כלומר למכשירי ההקלטה שיש להניח שחשש שימצאו בתאו) הדפוס הזה נתפס כאינדיקציה למהימנות ההודאה, משום שיש להעיד לכאורה שזדורוב לא היה במצב נפשי של שבירה ולחץ. אולם בהינתן הרקע שתואר להתוודות האמורה אפשר להסביר את הדפוס גם אחרת. זדורוב פשוט פחד ש"הודאותיו הקודמות" (שאינן יותר מראיות מפלילות נסיבתיות חלשות) יגיעו למשטרה, לכן הוא נאלץ להודות בפשע שלא ביצע וזאת אך ורק לאזניו של המדובב. כך על-פי תפיסתו באותו זמן, חשב שימוזער הסיכוי שיופלל כחף.
אך העניין לא תם כאן. מהמתואר לעיל ברור שהמדובב ההפעיל כלפי זדורוב תחבולה נפסדת בדנות מצג שקרי ומטעה כי האחרון הודה כבר ברצח ראדה. כידוע, המדובב אינו פועל ביוזמה פרטית. הוא הזרוע של המשטרה. אילו פעולת המדובב הייתה מתבצעת על-ידי חוקר משטרה היא הייתה פסולה. לא ניתן מצד המשטרה להשתמש במדובב כדי לעקוף את מגבלות הדין על המשטרה. פעולה האסורה על המשטרה בביצוע ישיר אסורה גם בביצוע עקיף באמצעות שלוח שהוא ידה הארוכה של המשטרה. על המדובב חלות מגבלות שחלות על חוקר משטרה אחרת המשטרה תוכל לעקוף את מגבלותיה באמצעות שימוש במדובבים. באופן כללי על אופן פעולתו והפעלתו של מדובב במהלך החקירה חלים מגבלות של הגינות ובית המשפט בעליון לא נרתע מלפסול בשנים האחרונות הודאות שניתנו בפני מדובב תוך חריגה ממגבלות אלו (עניין חייבטוב, 2018)
לסיכום, התוודותו של זדורוב בפני המדובב ניתנת להסבר כהתוודות שקרית על-רקע שני הלכי רוח אפשריים שהמדובב יצר לזדורוב. סחיטה רגשית ו/או הפחדה ואיום. בנוסף, ניסיונו של המדובב לחלץ התוודות מזדורוב אינו כדין בשל מצג השווא שהציג המדובב לזדורוב לפיו כבר הודה ברצח. שני העניינים יש בהם להביא להפחית משמעותית ממשקל ההודאה, אם לא להביא לפסילתה כליל.
