פנינה בקונכייה במשך השנה אנו חוגגים מספר פעמים את קבלת התורה. בראש ובראשונה בחג השבועות הנושא את כתר מעמד הר סיני, שאז ניתנה התורה הקדושה. בשמחת תורה כל עם ישראל מתרגש ונסחף בשמחה המרוממת ובריקודים הנלהבים סביב ספרי התורה שהוא חובק בזרועותיו. בפרשת יתרו אנחנו חוגגים בלייב את המעמד הנשגב של מתן תורה ועשרת הדברות הקדושים מפי עליון. וגם בפורים הבא עלינו לטובה עם ישראל קיבל עליו את התורה מתוך אהבה, צניעות ושמחה.
תשאלו, מה הדמיון בין התורה לצניעות? בתורתנו הקדושה יש שני אלמנטים מנוגדים, לכאורה, אבל למעשה משלימים זה את זה. האלמנט האחד הוא שהתורה היא עתיקת ימים, היא ניתנה לפני כ-3,500 שנה. האלמנט השני הוא ההתחדשות. בדומה לבריאה המתחדשת מדי יום - ה' מחַדש בכל יום מעשה בראשית, כלשון התפילה, כך התורה היקרה ניתנת בכל יום מחדש. "היום הזה" הוא המוטיב המרכזי החוזר במתן תורה. וכך אנו מדי יום מתחדשים, מתרגשים מתעצמים ומתלהבים מחדש עם תורתנו הקדושה.
גם בסוגיית הצניעות מתקיימים שני האלמנטים. מצד אחד הצניעות היא מצווהִ קדומה ועתיקה הקיימת מאז בריאת האדם. בבריאת האדם בפרשת בראשית נאמר: "ויבן ה' אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם". מבחינה אנטומית, כפי שמסבירים, "הצלע היא עצם פנימית חזקה מאוד, שתפקידה להגן ולשמור על האיברים החיוניים לאדם: מערכת לב-ריאות, קיבה סרעפת-נשימה"(מתוך ינ"ר). כמה סמלי. הצניעות מגינה על חייה, בריאותה ושלימותה הפיזית של האישה, ולא פחות על שלימותה הרוחנית. צניעותה של בת ישראל, שנבראה מן הצלע המוסתרת באדם, כדי לרַמז על מהותה ואופיה הצנוע, היא שבונה את אישיותה, את ביתה את המרקם הסביבתי ואת הלאום היהודי.
במדרש כתוב שעל כל איבר ואיבר שברא באישה, קרא לה הקב"ה קריאה אישית:
"היִי צנועה, היִי צנועהִִִ"! מעֵבר לציווי המילה
"היִי" מצביעה על הווייה, על מהות. כי הצניעות היא מהותה הפנימית של האישה כבת מלך, שנבראה בצלם אלוקים. כמו פנינה בקונכייה, בת ישראל היא פנינה יקרה השמורה היטב ומוגנת בקונכיה בדמות לבושה הצנוע. "היִי" גם מצביעה על הווייה מתחדשת מדי יום, על רעננות ועל התעצמות אישית בכל רגע, על חיים ערניים ופעילים של צניעות, הנובעים ממעיין טוהר הצניעות ומתהווים בזכותה. בפסוק המכונן בתהילים, מפי נעים זמירות ישראל "כל כבודה בת מלך פנימה, ממשבצות זהב לבושה" הצבעתי במאמריי הקודמים, בעזרת החונן לאדם דעת, על כך שהצניעות המשקפת את פנימיותה של האישה, היא כבודה, עושרה ונכסיה הבלעדיים והייחודיים של האישה היהודית כבת מלך. לבושה הצנוע מקנה לה במשכנה שלה הפרטי מעמד של כוהנת גדולה, העונדת את אבני החושן. לא פחות. הצניעות היא פנינה. היא אבן יקרה. היא הנשק, הביטחון האישי שלה בבית, בלימודים ובעבודה. העיקר לנוע צנוע.
גילוי פנימיותה של האישה, אופיה ויופייה, הוא באמצעות הכיסוי, הביגוד. האישה הצנועה מביאה את פנימיותה העשירה המקרינה את יופייה הפנימי, אל ביתה פנימה והחוּּצה בכל הליכות חייה. הֶֶסתר המלכה אסתר המלכה זכתה לגאול את ישראל מגזירת המן בזכות צניעותה, כפי ששמה מעיד עליה. מדוע נקראה אסתר בשם זה? כפי שמסבירים חז"ל,
אסתר מלשון הֶסתר (בלשון חכמים אותיות ה ו-א מתחלפות זו בזו). אך נראה לי שמֵעֵבר להֶסתר פנים של ההשגחה האלוקית, שעליו מצביעים חכמינו, ההֶסתר מצביע לענייננו גם על צניעותה של אסתר. כפי שהמגילה מספרת, בניגוד לכל הנערות המאופרות ומבושמות היטב, כמיטב מסורת חצר המלוכה, שהבליטו את יופיין החיצוני, אסתר הצטנעה והסתירה את עצמה בחצר המלך, לא התאפרה ולא התבשמה בבשמים. אסתר הירקרקת הייתה יפת תואר מהיופי הפנימי שהקרינה על כל סביבתה בגין צניעותה המיוחדת. למרות שלא התהדרה בסימני יופי חיצוניים, בזכות יופייה הפנימי מצאה חן בעיני המלך שֶאף הושיט לה את השרביט המיוחל. זו הייתה הסנונית שהובילה בחסדי השי"ת לגאולת העם היהודי מגזירת המן הרשע. הידעתן? בזוהר הקדוש
המצוות מכוּנות "לבוּשים". לדרגה גבוהה זו זכה הלבוש הצנוע, שכל מצווה נקראת על שמו ונושאת את כתרו. מה הפלא שאסתר הצנועה לבשה מלכות? גם שרה אמנו בזכות צניעותה באוהל התברכה משבת לשבת בשפע ברכות שמיים ובסמלים שכולם נקשרו באוהל: נר המסמל את אור השכינה ששרתה באוהל, הברכה בעיסה המסמלת את שפע הפרנסה, והענן התלוי מעל האוהל המסמל בטיחות והגנה עליה ועל בני ביתה, כמו גם את ענני הכבוד. בזכות שכיסתה את עצמה בלבושה הצנוע, כך זכתה שרה שה' הקיף אותה בענני שכינה ושמירה. מידת הצניעות היא היסוד, הבסיס והתשתית לכל קיום המצוות. הכל כלול. אמרת צניעות - אמרת הכל: אמונה, ענווה, שמחה ומידות טובות. הצניעות בביגוד משקפת יופי פנימי המקרין על כל אורחות חיינו, ומתבטא בכל הליכותינו. הבגד הוא האדם, והאופי הוא היופי. מיכה הנביא הצביע על הפסוק המופלא:
"והצנע לכת עם ה' אלקיך". כשאת צנועה - ה' עימך תמיד!
האישה היא הבית של הצניעות. בזכות הכיסוי ולבושה הצנוע, ליבה הופך למשכן השכינה וגופה בית לו. כשהאישה שומרת על ביתה הפרטי הזה, הוא הופך לכלי של השראת השכינה הקדושה, כמו על שרה אמנו ואסתר המלכה, ומעניק לה הגנה, שפע פרנסה וברכה, והיא לובשת מלכוּת.
אדר = הדר = אדרת. האדרת (הבגד) היא ההדר שלך!
משנכנס אדר מרבים בשמחה. אדר ב' חזקה של שמחה.
פורים שמח 