ראזן, תלמידת כיתה יב', נערה מלאת חיוניות, חכמה, שואפת, מתכוננת לקראת לימודיה בטכניון, מצטיינת, מלאת חלומות שלא יתגשמו לעולם. ראזן עבאס מכפר כנא ישבה בחדרה בבית החם והנעים, מתכוננת לקראת בחינת הפסיכומטרי בין הלמידה לקראת עוד בחינת בגרות, חדר בנות סטנדרטי, בית שקט ואז... ואז קרב יריות ארוך עולה מהרחובות הסמוכים, מלחמת בין שתי משפחות שכנות במרכז העיר, ללא מורא, ללא חשש, ללא פחד.
ראזן המשיכה לאמץ ראשה, לפתור עוד תרגיל, לפצח עוד שאלה, בלי הכנה, משומקום זולגת הלחימה אל ביתה מבצרה, אל חדרה, מפלחת את דממת הערב, כדור סורר, אחד מעשרות כדורים שירו עברייני הלוחמה בשטח בנוי, פוגע בה וראזן נופלת על עטה, על מחברתה, על חלומותיה הנשטפים בדם ההפקרות.
כל הניסיונות להציל את ראזן עלו בתוהו. הנערה היפהפייה, המחוננת, האהובה והנאהבת הוכרעה על-ידי כדור תועה, כדור שקיפח חיים, שקטף עלומים בטרם עת ועל לא עוול בכפה. אם יש תפקיד אמיתי והצדקה להצטרפותו של ח"כ מנסור עבאס לקואליציה ולממשלת ישראל, ראזן הנרצחת בביתה היא הסיבה.
במשך עשרות שנים הופקרו אזרחי מדינת ישראל הערבים מסיבות שונות על-ידי ממשלות משמאל ומימין. על פירות הבאושים אנו קוראים כמעט יום יום בהודעות המשטרה, בכותרות העיתונים, ובזעם הפורץ ברשתות החברתיות על מות חפים מפשע. הממשלה הנוכחית פועלת להתמודדות עם שטחי ההפקר בנגב ובגליל, מדינות בתוך מדינות, מובלעות של חוסר משילות, צבא מקומי חמוש מכף רגל עד ראש ואזרחים תמימים בתווך, סופרים את המתים.
תוכנית משמעותית נכון לכתיבת שורות אלה, מתחילת השנה, נרצחו חמישה עשר בני אדם במגזר הערבי. חמישה עשר. מנסור עבאס, לשון המאזניים בממשלת ישראל, שליח הציבור המשמעותי ביותר כיום של הציבור הערבי ישראלי אינו יכול רק להשתתף בצער, אינו יכול רק לנחם, אינו יכול לנגב דמעה ולהמשיך הלאה. הציפיה מח"כ מנסור עבאס היא עשייה ולא דיבורים. ח"כ עבאס זוכה לקשב רב בממשלה הנוכחית, מטה מיוחד ומתכלל חשוב מונה להוציא לפועל תוכנית משמעותית להתמודדות מול הפשע והרצח בשטחי ההפקר ובשדות המוות בנגב ובגליל.
זו העת של ח"כ עבאס לתבוע גיוס המוני של כוח אדם איכותי למשטרת ישראל, להציף את אזורי האסון האדומים בנגב ובגליל בכוח מיומן תוך רתימת השר לביטחון פנים, שר הביטחון, שר המשפטים, בתמיכת ראש הממשלה, לשלב מערכות ולהתחיל במבצע חומת מגן לאזרחים הערבים במדינת ישראל. ח"כ מנסור עבאס חייב לרתום את כלל ראשי הרשויות הערבים בישראל לעמוד לימין המשטרה וזרועות הביטחון בלי אולי, שמא, אבל. התחייבות מוחלטת להצלת אזרחי מדינת ישראל הערבים, הצמאים וכמהים לביטחון אישי.
זה הזמן לתבוע מבצע רוחבי של ביעור חמץ, ביעור הנשק הלא חוקי המצוי בהמונים בכל כפר ועיר ערבית. מערכת המשפט חייבת ליישר קו עם המאמץ הלאומי לעצור את הרג האזרחים החפים מפשע. לא ייתכן ששתי משפחות נלחמות בתוך השכונה במשך כארבעים וחמש דקות בירי חי ואין מי שיעצור את הלחימה הזו.
הציבור הערבי בישראל חייב לדרוש מממשלת ישראל ומשולחיהם לדאוג לביטחון האישי בכפרים, בערים, בבתי האזרחים הערבים. לעצור את ההפקרות, לעצור את מרחץ הדמים, להשיב מלחמה שערה מול העבריינים והפושעים. חובה להילחם פיזית ממש, משפטית, בכל הכלים החוקיים העומדים לרשות הרשויות. ח"כ מנסור עבאס, דמה של ראזן עבאס זועק מן האדמה, אל תיתן לרצח העלומים לחלוף עד לרצח הבא. עכשיו זעזע את אמות הסיפים, עכשיו תבע פעולה אחרת ממה שנעה עד היום. ממשלת ישראל הנוכחית מבקשת לחולל את השינוי במציאות ערביי ישראל. ח"כ מנסור עבאס, ראזן עבאס היא תמונת המראה של המציאות הנוראית, עכשיו.
