נחשפה חנוכיית קיר ענקית

נחשפה חנוכיית קיר ענקית מרשימה ונדירה ביותר שעשויה מפליז עם הקדשה למשפחת פרחי חנוכיית קיר ענקית, מרשימה ונדירה ביותר, עשויה מפליז בעבודת דמשק, 1936 מוצעת כעת למכירה בבית המכירות CollecTodo ביום ראשון, 20.3.22, 20:00. החנוכיה, בעלת גב שמעוטר בתחריט של ציור עבודת המקדש. בהיקף מופיע תבליט בכיתוב בעברית המתאר את טיהור המקדש - "אחר כך באו בניך לדביר ביתך ופנו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך וקבעו שמונת ימי חנוכה". בתחתית החנוכיה מופיע תבליט הכיתוב: "על הניסים ועל הגבורות". עיטור התחריט מציג תמונת פנים של היכל, סצנה אנושית רבת משתתפים המתארת את טיהור המקדש, פרספקטיבה אדריכלית מרשימה עם עיטורי תקרה וקיר. במרכז החלל ניצבת חנוכייה מוזהבת ע"ג תיבה. החנוכייה מובלטת וניתן לראותה גם מצד הגב. סגנון החלק האדריכלי בתיאור מתאים למראה בתי תפילה במרחב היהודי מוסלמי של ראשית המאה, כולל מנורה היורדת מהתקרה ומזכירה מנורת מסגד. הדמויות מתוארות בסגנון הלניסטי-פרסי המעלה אפשרות שהאמן נחשף לתגלית הארכיאולוגית המרעישה של בית הכנסת דורא אירופוס. בית הכנסת נחשף בסוריה בשנת 1928, וציורי הקיר שלו מתוארכים למאה ה-3 לספירה. התגלית הארכיאולוגית חשפה סגנון ציור יהודי שהושפע מהתרבויות השליטות באותה תקופה. חנוכייה זו הוקדשה למשפחת רפאל פרחי, משפחה יהודית מכובדת מדמשק. רפאל פרחי היה מנהל ענייני האוצר של מחוז דמשק והתמנה כחבר המג'לס המחוזי. חיים פרחי נולד למשפחה יהודית מכובדת בדמשק. במשך שנים שימשו בני המשפחה, ובהם אביו של חיים פרחי, שאול פרחי, כגזברים של נפת דמשק, חיים פרחי שימש בתחילת דרכו כבנקאי של מושל דמשק. הוא השיג השפעה על השלטון הטורקי, והפך ליועצו של שליט צפון ארץ ישראל, אחמד אל-ג'זאר, שקבע את מרכז מושבו בעכו. אל-ג'זאר הכיר בכשרונותיו של יועצו, ופעל על-פי עצותיו. ביתו של חיים פרחי עומד עד היום בעכו, אך הוא אינו פתוח למבקרים. בעכו נקראת כיכר מרכזית בעיר העתיקה על שמו. פרחי ייזכר אף כמסייע לעליית החסידים, עליית תלמידי הגר"א, ויהודי צפון אפריקה ולקליטתם בגליל. עלייה זו היא אבן דרך חשובה בהתיישבות היהודית בגליל. מעמדו ופעולותיו של חיים פרחי סייעו לצמיחתו של היישוב היהודי ובימיו מנתה קהילת עכו כ-800 נפשות, ב-1820 מנתה קהילת יהודי ירושלים כמחצית מתושבי העיר, בטבריה היו היהודים כבר רוב תושבי העיר גם בצפת ערב רעידת האדמה בשנת 1837 היו היהודים מרבית תושביה. [קישור לפריט]