מצרף נתונים פסימי שכזה לא נראה במקומותינו זה מכבר. שליית מחירי דיור שנתית של 13 אחוזים, קל וחומר דירות חדשות שעלו ב-13.3 אחוזים, שיא של כל הזמנים. אומנם בשנת 2009, המחירים באחוזים עלו קצת יותר אולם אז רמות מחירים היו נמוכות במחצית לעומת היום.
לשם המחשה: דירה ממוצעת בישראל עלה במהלך השנה האחרונה בכ-220 אלף שקלים לעומת אשתקד. דירה באזור הביקוש במרכז הארץ עלתה בממוצע בכ-300 אלף שקלים. דירה בתל אביב עלתה בממוצע בכ-400 אלף שקלים. וכל זאת, אל תשכחו, בשנה קלנדרית אחת בלבד ולאחר שמרות מחירי הדיור עלו באופן בלתי נתפס, כ-150 אחוזים בקירוב(!) מאז 2007.
נוסיף לכך אינפלציה שמרימה את הראש ומגיעה ל-3.5 אחוזים שנתית, נוסיף לכך את מלחמת רוסיה אוקראינה ומגפת הקורונה, שיחד תרמו לעלייה בהובלת סחורות בכ-66 אחוזים ובד בבד מחסר כבד בדלק, חיטה, חומרי בניין החל מברזל ופלדה וכלה בעץ, ואנחנו מקבלים תמונה ברורה של משבר כלכלי עם תרחיש של אינפלציה מלווה בדפלציה, קרי ירידה תלולה בצריכה.
אין זה צירוף מקרים שבדיוק היום, 16 במרץ, מתכנן נגיד הבנק הפדרלי האמריקני להעלות את שער הריבית ובעקבותיו, כך נראה, יעלה גם בנק ישראל בהמשך את שער הריבית אצלנו. האם יהיה בכך מזור כלשהו למשבר הדיור שממילא קדם אצלנו למשבר הכלל עולמי, שרק מתדלק אותו עוד יותר? ממש לא. העלאת הריבית אצלנו לא רק שלא תייצר דירה אחת נוספת לרפואה ולא תגדיל את ההיצע, אלא אף תחמיר עוד יותר את מצב נוטלי המשכנתאות האומללים, שגם כך כורעים תחת נטל ההחזר החודשי.
לא סוף פסוק על המדיניות המוניטרית השנויה במחלוקת של נגיד בנק ישראל והטעות הפטאלית שעשה כשאפשר נטילת משכנתא בתנאים של שני שלישים ריבית פריים כבר כתבנו בעבר. כעת, מן הסתם, מאחר מכדי לתקן את אותה טעות, אבל אין צורך כלל ועיקר להוסיף שמן למדורה, כשגם כך מחירי הדיור צפויים לעלות ביתר שאת. ככלות הכול, למה ציפו מקבלי ההחלטות לאחר שרמ"י תדלקו במהלך שלוש השנים האחרונות את מחירי הקרקע בשיעור ממש דמיוני של 80 אחוזים בקירוב וכשמחיר שדירה ביהוד מונוסון ישתווה בשנים הקרובות למחיר דירה בגבעתיים?
הפתרון היחידי הינו לשחרר. לשחרר קרקע, הרבה קרקע ובמחירי מכרזים מפוקחים, לא בשיטה הנוכחית של רמ"י המזכירה יותר ספסרות של בתי מכירות פומביים העושים את כל אשר על ידם לדחוף את ההתמחרות כלפי מעלה. הקרקע היא של מדינת ישראל ושל 9.5 מיליון תושבי המדינה ולא של פקידי רמ"י הכפופים, כך נדמה לי לפחות, לממשלת ישראל שהיא, ורק היא בסמכותה וביכולתה להחליט איך, מתי ובאילו מחירים תשווק אותה קרקע. רק היצף של שיווק בקרקע, ובמיוחד באזור הביקוש ירגיעו את שוק הדיור. נקודה.
ועל התחדשות עירונית כבר דיברנו? ובכן, כל ילד בחטיבת ביניים ששומע את הוריו מדברים על תמא 38 ופינוי בינוי בשיחות של ערבי שישי, יודע כי קיים רק פתרון אחד להתנעת ההתחדשות העירונית. שהממשלה תכניס יד עמוק, עמוק לכיס, תתגמל את העיריות ואת הרשויות המקומיות על כל דירה חדשה שתבנה במסגרת התחדשות עירונית וכן תתגמל אותן על תשתיות משלימות ומבני ציבור. בד-בבד מומלץ מאוד לעשות דיון מחודש לגבי גובה היטלי ההשבחה שמוטלים עלינו, הקבלנים, מה שהופך את רוב רובם של פרויקטי התמ"א ללא כדאיים בעליל.
לא הייתי רוצה להיות מנבא שחורות, אבל להערכתי הנתון של 13 אחוזי עלייה במחירי דירות חדשות אינו כלל ועיקר סוף פסוק. על-פי המחסור בדיור בשוק, קל וחומר מחירי הקרקע הגואים, קל וחומר מחירי הסחורות ועלות הובלתן, אנחנו צפויים במהלך השנה הקרובה, ובכלל, לשבור שיא על גבי שיא. שומה אם כן על מקבלי ההחלטות להתכנס יחדיו (ולא כל אחד לחוד כפי שזה קרה עד היום) עד שייתמר עשן לבן ויתקבלו החלטות מהפכניות, אמיצות, נכונות ומתבקשות!
