בנאומו בפני הכנסת הזכיר נשיא אוקראינה, ולא בפעם הראשונה את השואה, וטוב שהוא עשה זאת. הנשיא זלנסקי אינו נואם גדול. הוא אומר את מה שהוא חש במילים מאוד פשוטות וללא שום נטייה לרגשנות אלא כתיאור של מציאות כפי שאותה הוא רואה. ז'אנר זה, אם בכלל ניתן לכנותו ככה - מדבר אל הבריות. וככה זלנסקי שרבֵּב, ולא הפעם הראשונה, את השואה בהקשר של הטרגדיה האוקראינית. הוא לא השווה את המצב לזה של השואה. לא בנאום הזה ולא בהופעות קודמות. ולכן התגובות, בהקשר זה, בישראל הרשמית, ואולי בציבור, בין אם נאמרו ובין גבה הורמה - אין להם מקום. בוודאי שאין בכך זילות השואה. אדרבה יש בכך העצמת השואה.
במהלך השנים שבהם אני מקדיש פוסטים רבים בבלוג הזה בנושא השואה ובשולי הנושא, אני חוזר ומדגיש שככול שהשואה תהיה דגל שחור אוניברסאלי היא תשיג שתי מטרות חשובות. היא תיזכר כאירוע נוראי, של השמדת כמחצית העם היהודי תוך תכנון להשמיד את כולו. בהינף הדגל השחור הגבוה של השואה, בכול מקום שבו יש הרג ורצח המוני או רדיפות שיש בהם כדי לדכא או לכחד אוכלוסיות שלמות - לקחי השואה עשויים לגרום לעולם לעשות הרבה יותר כדי לעצור את האירועים לפני שהם לובשים ממדים של השואה.
גם ההשוואות למעשי הנאצים, אף הן נכונות. שכן אם העולם היה עוצר את היטלר לפני הסכם מינכן, שהביא לכיבושה של צ'כוסלובקיה, אפשר, והיסטוריונים רבים חושבים ככה, שהילטר לא היה כובש אותה והיא הייתה יריית הפתיחה של מלחמת העולם השנייה. גם מצביאים חשובים של הוורמאכט הגרמני היו נגד כיבוש צ'כוסלובקיה. כניעתו של ראש ממשלת בריטניה צ'מברליין, הוותה מכה קשה, בין היתר, לאופוזיציה בצמרת הצבא הגרמני להרפתקה בצ'כוסלובקיה. ואכן גם אוקראינה בעיניו של פוטין, היא אבן דרך להחזיר לרוסיה את מעמדה האימפריאלי. אוקראינה דוברת רוסית. כמו שהאוסטרים בשעתם בעיניה של גרמניה הנאצית, היו רק מערכה מקדמת למערכות רבות שתבאנה אחריה.
בדיעבד זלנסקי הזכיר לנו כי בשעה שאנו עוסקים הרבה בשואה, ולעתים תוך זילותה, אנו עוסקים מעט מאוד בלקחי השואה. והמלחמה באוקראינה היא אחד הלקחים החשובים. וטוב שהעולם גמר אומר לסייע בתמיכה חומרית והגנתית לאוקראינה כדי למנוע מרודן חסר מעצורים ובעל גחמות אימפריאליות להשתלט בכוח הנשק על אוכלוסיות ומדינות שתהיינה משועבדות לו. זאת תוך השלכות מרחיקות לכת על הסדר הכלל עולמי, ובייחוד על המדינות הדמוקרטיות החופשיות. מאז ראשית המערכה, שבמהלכה ישראל נהגה בצורה מבישה, עם הזמן ישראל הרשמית עשתה כמה צעדים, גם פוליטיים וגם מעשיים שיש בהם לסייע לאומה האוקראינית בשעת צרה ומצוקה לאומית. ההופעה בני הכסת הייתה מחווה ראוי.
בימינו ובעולמנו יש חשיבות רבה כי בצד השואה יוזכרו לקחיה וכפועל יוצא ייושמו ציווייה האוניברסאליים האנושיים - בעולם, ולא פחות בישראל.
