בִּרְאִי עָקוּם

איחרתי מעט, אך עדיין לא פג ליחו של שירו, "בראי עקום", ששלח יעקב ברזילי לפורים: "הִסְתַּכַּלְתִּי בִּרְאִי וְלֹא זִהִיתִי אֶת הַנִּשְׁקָף בּוֹ רָאִיתִי גֶּבֶר בְּגִיל הַיְשִׁיבָה רַעְמַת קָרַחַת מְכַסָּה אֶת עֵינָיו מֻקָּף מְאַבְטְחִים מִמִּשְׁמָרוֹת הַמַּהְפֵּכָה שֶׁל הַשָּׂפָה הָעִבְרִית הָיָה אַזוּק מֵאָלֶף עַד תָּו וְהָעֹנֶג לֹא מָשׁ מֵעַל פָּנָיו"

"שמש העמים" 2

בחיפושיי אחר תשובה לשאלה, האם כינתה מפלגת מפ"ם ז"ל במודעת אבל על מות סטאלין את רוצח ההמונים, נערצהּ, "שמש העמים", הגעתי לבלוג של רפי מן - היום פרופסור באוניברסיטת אריאל, ופעם עיתונאי ועורך במעריב - "הערות שוליים להיסטוריה", מאי 2012. מן חיפש בקפדנות בדפים הסרוקים של "על המשמר", ביטאון מפ"ם, במיזם "עיתונות יהודית היסטורית", ולא מצא זכר למודעה. אם כך, צדק גדעון ארליך, שכתב לי, שזו אגדה עירונית. אך הביטוי היה בשימוש במפ"ם. מן מצטט את פרופ' זאב צחור המנוח, שמביא בספרו את עדות רן גולן, שהיה נער בקיבוץ משמר-העמק בשנת 1953, על דברי יעקב חזן, מנהיג מפ"ם, הקיבוץ הארצי ותנועת הנוער "השומר הצעיר", כשהגיעה הידיעה על מות סטאלין: "עָצם חזן את עיניו בחוזקה ואמר בקול עמוק וטהור וחודר: 'אסון נורא קרה לנו ולעמ̤לי כל הארצות; שמש העמים שקעה. הייתה דומייה כבדה". מפ"ם, הקיבוץ הארצי ו"השומר הצעיר" דגלו ב"קולקטיוויות רעיונית" - משמע, אחידות מחשבה; ודברי המנהיג חזן נקלטו בהם היטב. דרך אגב, בין המעריצים העוורים של הרודן המתועב היה גם יהודה עמיחי הצעיר, שפרסם שיר לזכרו ב"על המשמר". לעומת הנהי והבכי במפ"ם, היה ד"ר עזריאל קרליבך, עורך מעריב, מפוכח. הוא פתח את דבריו על מות סטאלין במשפט חד כתער, כדרכו: "הבשורה הגדולה של הדור - המוות גאל אותו מסטאלין...".

לא-נחמד

הערתו הגזענית של השר ד"ר נחמן שי לגבי קליטת פליטים לא-יהודיים מאוקראינה הצטרפה בעיני לא-מעטים להערתו הקודמת, כי לא נבחר לשר, כדי לעודד עלייה לישראל. היו מי שקראו להשוואתו הנלוזה כעת בין היהודים בשואה לבין הפליטים מאוקראינה, הזניית זיכרון השואה. כיוון שאני מכיר את נחמן שי כבר שישה עשורים, ומעריך את עבודתו כעיתונאי וכדובר מוכשר, הופתעתי. וזה כאין וכאפס לעומת האמירה הגזענית של השר אביגדור ליברמן (יליד קישינב, שכעת במולדבה) על האוקראיניות, שעומדות להגיע ארצה. אך מליברמן איני מצפה לשום דבר, וגם לא לשמץ אנושיות.

בונים בלבד

נפתלי בנט, ראש ממשלת הכחש והמרמה, צייץ בגאווה בטוויטר על אישור הממשלה להקים עיר חרדית חדשה בנגב - כסיף, שמה. "משך שנים לא הוקמה עיר חרדית, והצורך לדיור הוא עצום ...", והילל את מעשי ממשלתו ליישוב הנגב. לעומת זאת, פרסם העיתון "גלובס", בידיעה בלעדית, שבמסגרת קבלת אישור לתוכנית החומש למגזר הבדואי של הממשלה ממנצור עבאס, שותפו לממשלה האנטי-ציונית הראשונה בישראל, ויתר בנט על פרק האכיפה בתוכנית. כלומר, שום דבר לא ייעשה לשקם את משילות מדינת ישראל בנגב. ובעצם, מה ציפיתי מיהודי החצר של עבאס, הרוקדים בפניו "מה יפית"?! לעומת זאת, ידו של בנט חזקה בבנייה. שאלו את שכניו לרחוב ציפמן ברעננה. לפי אילה חסון מערוץ 13, מושקעים בביתו הפרטי כחמישים מיליוני שקלים, כדי להופכו למעון רשמי לראש הממשלה, שבעוד כשנה יפנה, לפי ההסכם, את מקומו, כיוון שלא התכוון לעבור להתגורר במעון הרשמי בירושלים. דרך אגב, במקביל מושקעים כ-35 מיליוני שקלים בשיפוץ המעון הרשמי בירושלים. ואלה פרוטות, כידוע. כדי לממן את ההוצאות הללו, יטיל עלינו אביגדור ליברמן, שותפו לריקוד "מה יפית" בפני עבאס, עוד מיסים, ויאשים את כל העולם ואת אשתו בהתייקרויות, וחס וחלילה לא את ממשלת הזדון.

יאה לאכסניתו

אורי משגב, כתב הארץ, קונן בטוויטר לנוכח מאות האלפים, שליוו את הרב שמריהו יוסף חיים קניבסקי למנוחת עולם "זהו יום שבו החליטו המדינה והחילוניוּת לבטל את עצמן רשמית בפני החרדים", צייץ. כנראה, הפריעו לו חסימות הכבישים באזור המרכז. גם לי הן הפריעו, כמו חסימות כבישים לרגל מצעדי גאווה, מרתונים, חצאי-מרתונים ועשיריות מרתונים. אבל מתוך דבריו מבצבצת אוטו-אנטישמיות בוטה ולא-מפתיעה, שאופיינית מאוד לאכסניה, שבה הוא עובד. לעומתי, אריאל בן חמו חיטט בארכיון - אויבם המושבע של השקרנים ושל מעמידי הפנים - ומצא, כי בחמישה בדצמבר 2020, התפעל אותו משגב מחסימת הרחובות בירושלים סביב מעון ראש הממשלה ברחוב בלפור. כלומר, גם אוטו-אנטישמי וגם צבוע - כיאות לאכסנייתו.

הישרדות

"אין אדם נתפס בשעת צערו", יעצו חז"לינו (בבא בתרא, ט"ז), וזה נכון גם לוולודומיר זלנסקי היהודי, נשיא אוקראינה, שבנאומו ב"זום" בפני הכנסת זילת את השואה כשהשווה בין מה שעוברת ארצו במלחמתה ברוסיה לבין מה שעוללו הנאצים ועוזריהם (גם האוקראיניים) לעמנו במלחמת העולם השנייה. זלנסקי עוסק כרגע במלחמת הישרדות - לאומית ואישית - מול רוסיה, ולצרכיה הוא מפעיל לוחמה פסיכולוגית ותעמולה נמרצות. היה ראוי, שכיהודי וכמבקש עזרה, יכבד את הפרלמנט של המדינה היהודית (עדיין), ויימנע משימוש בשואה לכל מטרה, פרט להנצחה ולמחקר, וימתן את התקפתו על מדינת ישראל. כנראה, היו מי מתוכנו, שיעצו לו רע... סקרתי באתר הזה את חשבון הדמים בינינו לבין העם האוקראיני במאמרי, "חשבונות פשוטים". אוסיף על כך, שבימי נשיאות זלנסקי לא הצביעה אוקראינה נגד הצעות החלטה אנטי-ישראליות, שעלו בעצרת האו"ם, וגם לא נמנעה בהן.