שלושים שנים חלפו מאז נפטר מנחם בגין, ראש ממשלת ישראל, ראש הממשלה היהודי שמשא ההיסטוריה של העם היהודי נישא על ליבו בכל תחנות חייו, מיום עומדו על דעתו. שלושים שנים וראש הממשלה מנחם בגין מעורר בישראליות העכשווית, געגוע עצום. שמאל וימין עורגים לאיש הקטן עם הלב היהודי הגדול.
שלושים שנים וקריאות 'בגין רוצח', 'פשיסט', 'גזען', 'דיקטטור', 'מחרחר מלחמה', 'גלותי', התחלפו בהערצה מוזרה, משונה, מבלבלת, של שונאיו ורודפיו עוד לפני שחלם להיבחר לראשות הממשלה. 'האיש ההוא, היושב ליד ישראל אלדד'. כמו שכינה אותו המחרים דוד בן-גוריון אשר סירב להזכיר את שמו.
כשמנחם בגין חולל את המהפך בשנת 1977 ונבחר לראשות הממשלה, נשפכו על ראשו קיתונות של חרון וזעם, השנאה אליו הגיעה לגבהים שהאוורסט היה נמוך לעומתה, גלי הארס היו גבוהים מגלי טרום צונאמי. הדמוניזציה השיטתית לא פסקה עד יום מותו. גיוס חירום של כלל האליטות שגנבו להם את המדינה ודרשה להחליף את העם, מנחם בגין חווה שנאה ואיבה יהודית בעוצמה כמו שלא חווה מאז ימי התותח הקדוש.
והזעם לא נרגע, לא התמתן, לא נמוג אלא התעצם והתעצם. הזעם הקדוש התעצם במיוחד על-רקע הגילוי ההיסטורי שחשף מנחם בגין, תגלית ברמה לאומית שזעזעה את אמות הסיפים - יש במדינת ישראל גם אזרחים אחרים, מודרים, מושתקים, מוסתרים, רואים ואינם נראים. בני עדות המזרח, אשר חובקו וחיבקו את האיש שראה אותם כשווים בין שווים, לא כסרח עודף.
לגיטימי וראוי היום נישא מנחם בגין על גלי ההערצה, הזיכרון והגעגוע, על-ידי אלה אשר הוריהם והם עצמם ספרו יום יום את חללי מלחמת לבנון הראשונה מול ביתו, על-ידי אלה שקראו לעברו בבוקר ובלילה, בשכבו ובקומו, 'רוצח חיילים', אלו אשר האשימו אותו ללא הפסק, כולל האשמתו בפוליטיקה זולה בעת שהורה להפציץ את הכור האטומי. יש צדק היסטורי בכך ששונאיו, רודפיו, מכפישיו, של ראש הממשלה מנחם בגין, בחלוף שלושים שנים, נזכרים בו כדמות מופת, איש שלום, יהודי גאה, דמוקרט גדול, לא עוד גזען, פשיסט, גלותי, אלא ראש ממשלה לגיטימי וראוי.
התהליך שהעבירה ההיסטוריה הקצרה את מנחם בגין, מרתק בכל קנה מידה היסטורי. האיש שהיה לסכים בעיניהם של האליטות דאז, האיש שהיה סדין אדום, האיש שגילה את החלק הנעלם של העם, שחיבק אותם מתוך כבוד והערכה ולא כפטרון מתנשא, האיש שביצע שורת מינויים משמעותיים מנשיא ורמטכ"ל בני עדות המזרח, כחלק מתהליך תיקון עוול היסטורי, עוול שניסה לתקן בעת שלטונו.
האיש שהביא לעולם את הפרויקט הלאומי, שיקום שכונות, שיקום פיזי ושיקום רוחני. האיש שידע להתחבר ללב כל יהודי מכל גלות, חיבור של אהבה, מכפר שמריהו ועד אור עקיבא, מירושלים ועד בית שאן, מחברון ועד טייבה.
שלושים שנים חלפו מאז נפטר לבית עולמו, מנחם בגין. שבע ימים, שבע מעשים שבע ייסורים וגינויים. שלושים שנים חלפו ומדחוי ומנודה על האליטות והגוש השמאלי זוכה מנחם בגין לחיבוק ממלכתי, אזרחי. שלושים שנים, מאז הימים בהם לא היה מנחם לבגין, הגיעה עת הנחמה, עת ההכרה במנהיג היהודי הדגול, האיש שאהב יהודים, את עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל. לבנימין נתניהו יש תקווה, בעוד שלושים שנים, מי יודע?
