הנריק איבסן (1828-1906) המחזאי הנורבגי, אבי הדרמה הריאליסטית המודרנית, הוא למעשה נביא הפמיניזם במחזותיו הנודעים. מחזהו "הדה גבלר" העולה כעת בשם "הדה" בהפקה עצמאית, אמש בקאמרי, מהווה זרקור לנושא אם כי לא בדיוק כפי שראה אותו המחבר. בתקופה ויקטוריאנית, בה דמות האישה נתפשה כשייכת לחיי הבית בלבד - מטבח, גידול ילדים, אירוח - הרי דמותה של נורה במחזהו "בית בובות" (1879) הייתה בבחינת זעזוע בעולם התרבותי. המרידה שלה במוסכמות, עזיבת הבית והליכה אל הלא-נודע, הייתה מהפכה בעולם התיאטרון. גם המחזה הדה גבלר (שנכתב ב 1880) היה המשך לרעיון שחרור האישה מכבלי המוסכמות. בהפקה העצמאית החדשה של המחזה הדה, בחרה המתרגמת והבימאית דפנה רובינשטיין להעביר את הדרמה מסוף המאה ה-19 למאה העשרים ושתיים. חלק גדול מעוצמת האימפקט של מרד הגיבורה במוסכמות, הולך לאיבוד בהעברה לימינו. מה שנחשב בזמנו להעזה, מרי ומהפך, כיום מהווה חלק מהחיים האופפים אותנו. השימוש בסמרטפונים, באלמנט "הבית החכם" והשימוש בסמים - היו למשהו טריוויאלי. כך שהדרמה מתרכזת הפעם בנישואי נוחות ולא מתוך אהבה, שמתנפצים על-רקע השעמום של הגיבורה. מה שמוליך אותה להתערב בגורל אחרים עד לפתרון הגורלי.