קרוב לוודאי ששופטי בג"ץ נהגו נכון בקובעם כי לא ניתן לאסור על הציבור להכניס חמץ לבית החולים במהלך חג הפסח. זה נכלל, כנראה, בזכויות הפרט.
עדיין אני סבור כי אדם הגון, יהודי ובן עם אחר, ינהג נכון אם יכבד את שכנו החולה הדתי ולא יכניס חמץ לבית החולים, למחלקה, לחדר האשפוז. ממש כפי שאדם הגון לא ייסע ביום הכיפורים ברכבו גם אם החוק אינו אוסר זאת.
יש במורשת היהודית מושג הנקרא "הלכה ואין מורין כן". אולי ההלכה היא שמותר לאכול לחם ליד מיטת החולה החילוני תוך התעלמות מרגשותיו של הדתי, אבל מרצונו העצמי של המבקר הנאור עדיף לקבוע כי "אין מורין כן".