ההסכם בין אירן למעצמות ייחתם. זה רק עניין של זמן. על-אף מסך הערפל, ערפל האינטרסים חובקי העולם, המנסה לספר לעולם כי ההסכם רחוק מסיומו, זוהי זריית חול מתוזמנת שמטרותיה רבות הן, מגוונות, נעלמות, ובעיקר נטועות באינטרסים כלכליים, ביטחונים. לא צריך להיות זבוב על וילונות הפאר הכבדים, באולם המפואר בווינה, כדי לדעת שההסכם נצור, חתום ומוכן לפרסום. רעשי הרקע שמשמיעה בלחש בימי האחרונים מדינת ישראל אינם משמעותיים, אינם נספרים וערכיהם כקליפת השום. הקולות המנומסים היוצאים מההנהגה של מדינת ישראל אינם משמעותיים אפילו לא כזבוב שאינו על וילונות הפאר בווינה. ההשפעה הישראלית, על-אף ההצהרות המסוימות חסרת משמעות. וזאת אחרי שהבטחנו לא להפתיע את האמריקנים, ואחרי שקיימנו לא לנהל מדיניות התנגדות במרחב הציבורי, כי אם בחדרי הדיפלומטיה הרחוקה מעין הציבור, ואחרי שקיבלנו את ההסכם החתום, ואחרי שלא קיבלנו שום מעטפת ייחודית צבאית שוברת שיווין השומרת על היתרון הצבאי-טכנולוגי כנגד המבקשים את חיינו, הדורשים את נפשנו. בעקבות הסכם הכניעה, החמור והמסוכן יותר מההסכם הקודם, הסכם הכניעה למדינה המצהירה מעל כל במה בעולם, כי מטרת העל עומדת לנגד עיניה, היא השמדת מדינת היהודים היחידה, ואחרי שגם אכלנו את הדגים הסרוחים, גם הוכנו וגורשנו מן העיר, התקרבנות אינה תוכנית עבודה, התמסכנות אינה תוכנית פעולה. מדינת ישראל חפצת חיים היא, חובתה להגן על אזרחיה באופן המיטבי ביותר. לצד ברית אינטרסים עם גורמים משמעותיים בקרב אומות העולם, חלקם אויבים שהיו לאוהבים, יש לבצע תוכנית פעולה לעיכוב ההגעה לפצצה הגרעינית בכל היכולות ובכל הדרכים העומדים לרשותה. היום שאחרי הסכם הכניעה, הוא היום שיקבע אם אירן תהייה מדינת סף גרעינית, מדינה המאיימת על העולם, עולם נבוך, חלש, מאוים ובן ערובה חסר יכולות להתמודד עם המציאות. עולם מסוכן יותר, עולם הנתון לגחמות מנהיגים פונדמנטליסטים, קוריאה הצפונית עם גלבייה, מצנפת ואמונה יוקדת. היום שאחרי הסכם הכניעה, הוא היום בו ניתנה הזכות להנהגה הישראלית לפעול בכל דרך שתבטיח את ביטחון אזרחיה, בכל התחומים, ללא מורא, ויעשו פעולות למניעת מימושו של ההסכם הרע, בכל הכלים העומדים לרשות מדינת ישראל. היום שאחרי הסכם הכניעה הוא החופש הישראלי מכבלי הבטחות האין הפתעות, אין מעשים, אין התנגדויות, אין מאבק. תחושת הציבור בישראל כתחושת ההנהגה הישראלית המביטה בתימהון מוכת הפתעה מהחתימה שאפשרה את האצת קצב פיתוח הפצצה הגרעינית. היום שאחרי הסכם הכניעה הוא הזדמנות טובה למדינת ישראל ובני בריתה לפעול לסיכול המזימה האירנית. בתחבולות תעשה מלחמה. היום שאחרי הסכם הכניעה מחייב את ההנהגה הישראלית, משמאל ומימין, לצופף שורות בבניית שיח אחד, ליישר קו, לפעול ללא מחלוקות, ללא מתן אפשרות לפיצולים. זוהי מציאות בה ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, יוצא חוצץ בתקיפות ובעוצמה נגד הסכם הכניעה, בניגוד מוחלט להנהגה הנוכחית וראש הממשלה, נפתלי בנט, השומרים על שתיקה ציבורית ופועלים בחדרים סגורים באופן דיפלומטי. המתנגדים להסכם הכניעה, מצטטים את המובילים בהנהגה הישראלית המביעים את ההתנגדות העוצמתית נגד ההסכם. מנגד, החותמים על הסכם הכניעה מצטטים את התומכים בפועל ובשתיקה בחלק מההנהגה הישראלית בהסכם. מציאות מפולגת זו יוצרת את חולשת התגובה הישראלית במאבק הסכם הכניעה. רק התכנסות לאומית בהנהגה הישראלית על כל מפלגותיה יכולה לייצר אווירה ציבורית פנימית וחיצונית ברורה ומשמעותית נגד הסכם הכניעה מחד ומתן לגיטימציה לכל פעולה נדרשת, מאידך.