רצח עם אינו הרג במלחמה. גם לא הפצצה מן האוויר הפוגעת בטעות באזרחים חפים מפשע. זה רצח המבוצע במודע על פני היבשה. זה מה שאירע בבוצ'ה, אוקראינה. על כך מקונן וולידימיר זלנסקי: "הרוסים משמידים אותנו". וזה מעלה בזיכרון צמד מלים נשכח: יער קאטין. וזה אירע בדיוק החודש, באפריל לפני 82 שנים.
ברית המועצות כרתה ברית עם השטן. זה היה הסכם שנרשם על שם שרי החוץ של גרמניה הנאצית (יואכים פון ריבנטרופ) ורוסיה (ואצ'סלב מולוטוב), שצבאותיהם פלשו לפולין וחילקו אותה בין שני הדיקטטורים האכזריים אדולף היטלר ויוסף דשגשווילי סטאלין. ההסכם התקיים מאז שלהי אוגוסט 1939 ועד שגרמניה הפרה אותו בהתקפה על רוסיה ביוני 1941 (מבצע ברברוסה). יער קאטין רעד בעיצומו של ירח הדבש בין שני המשטרים הרודניים באפריל 1940.
הרוסים כינסו מאות קצינים פולניים שנשבו על ידם במלחמה, ורצחו אותם ביער קאטין. אחר כך גם את האינטליגנציה הפולנית שמצאה מקלט-לא-מקלט על אדמתה. שיעור הנרצחים אינו ידוע. חוקרים אחרונים מדברים על 22 אלף נרצחים. יער קאטין היה בוצ'ה בענק.
וזה אינו הדמיון היחיד בין שני האירועים המתועבים. ב-1943 גילו הגרמנים את קברי הפולנים ביער קאטין. שר התעמולה שלהם יוסף גבלס עשה שימוש במידע. רוסיה כמו רוסיה. היא הכחישה. ממש כפי שהיא נוהגת עתה. הכל מבויים, טענה, הרוצחים הם הגרמנים. זה היה אחד המקרים הבודדים שהנאצים דיברו אמת. רוסיה רצחה את הפולנים ביער קאטין. היא לא הודתה במעשה. כמו עתה באוקראינה. ההודאה הרוסית הגיעה רק ב-1990, יובל אחרי הבלהות ביער.
כאשר נותנים את הדעת לטבח באוקראינה - אכן קטן ממדים בהשוואה למה שפשעו הרוסים בעבר - כדאי לזכור את צמד המלים האלה: יער קאטין.
