המהגרים האירופים באמריקה הצפונית חיסלו את שבטי הילידים שחיו בה. אבל את שמותיהם לא החליפו. וככה, מדינות, ערים, הרים, ונהרות נושאים שמות אינדיאניים. שערו בנפשכם שהעיר שיקאגו, אחת הערים המפורסמות בעולם, ששמה הוא ממקור אינדיאני קצת משובש, מוחלפת בשם טראמפ-סיטי. אפילו הרפובליקנים היו מתקוממים. לדוגמה, ב"קייפ קנאברל" שבפלורידה הוקם בסיס שיגורים לחלל. לאחר רצח הנשיא ג'והן קנדי הוסב שמו ל"קייפ קנדי". על כך קמה מהומה של תושבי פלורידה, מדינה שבה נמצא "קייפ קנאברל". לנוכח המחאה הציבורית הודיע הסנטור טד קנדי, אחיו הצעיר של הנשיא, כי זכותם של תושבי פלורידה לקבוע שמות כחפצם. השם "קייפ קנבראל" הוחזר, ורק "מרכז החלל" כלומר, אתר השיגורים שבקייפ, נושא את השם קנדי.
ועדות ישראל משופעת בוועדות שמשמשות בעיקר מסגרת להרדמת נושאים ועם הזמן לקבורתם. אבל ועדות השמות הן פוריות מאוד. מתן שמות לרחובות נעשה בהתאם לפקודת העיריות, לפקודת המועצות המקומיות וצו המועצות המקומיות. אלה, כאמור, ועדות פעילות מאוד. דומני שהדרכים שבהן אלה מתנהלות מעט מאוד מפוקחות. יש הרבה העדפות שלא לעניין, אלא בזכות התערבות מגבוה. למשל בתחום שלי - המדיה. בירושלים זכו שני אנשי שידור לשמות של רחובות על שמם. אחד בדרג הניהולי והשני מכיוון ששמו היה ידוע. הראשון היה בתפקיד שמלא נאמנו של טדי קולק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת דוד בן-גוריון, ובתפקיד זה הוא היה אחראי על שרות השידור. אחר כך בתפקידו כראש העיר הוא דאג ששם רחוב יישא מי שהיה בתפקיד בכיר כפוף לטדי. השני זכה לשם, להערכתי, בהמלצת קרוב משפחה של אותו שדר, שמילא תפקיד בכיר בעירייה. לא זכור לי שציבור השדרים מחה. ברור היה שזה הנוהל ואין זה נאה לכער אווירה "לאחר מות". מה גם שאלה היו אנשים בולטים בתחום השידור. אבל מבחינת התרומה הממשית בתחום השידור בימים אלה היו לעניות דעתי, אחרים ראויים למחווה זה. יש אינדיקטורים ברורים של חילופי שלטון בהרכבי ועדות כמו של פרסי ישראל, וכתוצאה, לפחות בתחום שלי - תקשורת, בממסד "שמאלני" זה איש שנחשב ליבראלי ובממסד "ימיני" מועמד שנחשב לאומני או לאומי. דומה המצב גם לגבי במתן שמות לאתרים ולרחובות. אני משוכנע שרבים יוכלו להצביע על אמות מידה מעוותות בשיקולים של מתן שמות לרחובות על שם אישים שונים.
אינפלציה של כבוד בשעתו באחד הפוסטים שבהם עסקתי ביצחק רבין, כרמטכ"ל, כשגריר ישראל בארה"ב וכראש הממשלה היו לי בעיקר הערכה והוקרה לאיש הזה שאותו הכרתי אישית כשהוא היה שגריר בוושינגטון ואני כתב רשות השידור באמריקה. נוצר בינינו קשר אישי גם לאחר מכן. עם זאת ראיתי לנכון להעיר על האינפלציה במתן שמות של אתרים, מוסדות לרבות מרכז רפואי על שם יצחק רבין. יפה היה אילו במקום כמה מן השמות היו מקימים מכון לסובלנות על שמו של המנהיג שנרצח בשל השקפתו המדינית. אבל לא מכון סובלנות על קרקע שבו היה בית עלמין מוסלמי.
זה אמור גם לגבי הנשיא יצחק נבון, גם הוא במקרה מכר ומודע. גם כאן במקום חלק מן השמות, שבאחד מהם נושא בית הנתיבות המפואר של הרכבת בירושלים, היו מקימים מכון למורשת קהילת הס"טים בישראל ובפזורה. אלא שמתן שמות הוא דבר לא יקר, לא מצריך טיפול מיוחד ועונה על אינטרסים כאלה או אחרים. וככה למשל, וזאת הסיבה לפוסט הזה, הוחלט בעיריית תל אביב לשנות "גשר יהודית" (מונטיפיורי) לגשר נבון מעל לנתיבי איילון בתל אביב. רק הגשר היה חסר להנצחת זכרו של יצחק נבון?
אופס... מתקנים היכל התרבות בתל אביב שבמשך שנים, מיום הקמתו, נשא את שמו של פרדריק מאן, איש עסקים ופילנטרופ. עד לשנת 2013 עם השיפוץ הגדול. היום הוא נקרא על שם פילנתרופ יהודי אחר, צ'ארלס ברונפמן. סמוך להיכל התרבות נמצא ביתן הלנה רובינשטיין יזמית תעשיית קוסמטיקה ידועה. עכשיו הביתן שהוא חלק ממוזאון תל אביב עובר שיפוץ ועל המחיצה החיצונית, זאת שמתחמת אתר בניה היה כתוב שכאן מוקם ביתן על שם אייל עופר נצר למשפחה ישראלית עשירה שחולשת על ענפים רבים ונמנית עם תורמים גדולים בארץ. הלנה רובינשטיין "אָוּט", אייל עופר "אין", לפי המסורת של השנור הישראלי.
לפני כמה שבעות בעוברי במקום, ואני עובר שם לעתים קרבות, שמתי לב שעל המחיצה של המתחם חזר להופיע "ביתן הלנה רובינשטיין". חשבתי לעצמי. מה קורה כאן? עד כדי כך? גם מבולבל וגם לוקה ראייה? כשהתקרבתי שמתי לב למדבקה שעליה מופיעה הלנה רובינשטיין. אבל החלטתי לקלף אותה ואז ראיתי את הכיתוב: ביתן אייל עופר.
אני משער כי לנוכח ההדים הרבים בכול הקשור לטייקונים הרוסים, עניין התרומה ל"יד ושם" וכל ההדים מסביב, מישהו בתל אביב, ואני משער שראש העיר בכבודו ובעצמו, החליט להשיב את העטרה ליושנה. וזה ישוב להיות ביתן הלנה רובינשטיין כפי שהכרנו זאת מאז הוקם הביתן. שאפּוֹ. גם תיקון מעוות ראוי לשבח. לא אתפלא אם בשוך המהומה שוב יופיע אייל עופר.
למזלנו בתחרות בין שמות שמקורם בטבע מלבד האדם, הראשונים גוברים, עדיין, על האנשים המיוחסים. ככה למשל ביישוב קדימה שבו מתגוררות שתים מבנותיי יש רחבות בשם יסמין, הלבונה, הברושים, הדרים, סמדר, צבר, הרימון, סחלב ועוד. אז למען השם על תעקרו נטוע.
