נפתלי בנט חשב שנפלה לידיו הזדמנות של פעם בחיים, להיות ראש ממשלת שמאל כאשר 100% ממצביעיו הספורים הם מהימין. וזה לא הולך, זה ברור שזה לא הולך. יאיר לפיד הבין זאת, אביגדור ליברמן הבין זאת, ונפתלי בנט, קצר הראייה הפוליטי, לא הבין וקפץ על המציאה. אבל זו לא הייתה מציאה, זה היה רימון ששותפיו לקואליציה ולממשלה שולטים על הנצרה שלו.
בנט יכול להתהפך כרצונו. הוא גר ברעננה. גם שקד יכולה להתהפך כרצונה האופורטוניסטי, היא גרה בת"א, אך שאר חברי הכנסת של ימינה וכל מצביעיהם לא מתהפכים. מתהפכת להם הבטן על הטעות הקשה שעשו בבחירות, ולכן הם לא יחזרו על הטעות הזו לעולמים.
בנט נשאר קרח מכל הכיוונים, חיפש מלוכה ומצא אתונות, הוא נותר מלך משל עצמו, על עצמו, כל תפקידו היה פקק, פשוט פקק, עד מועד חקיקת חוק איסור כהונת ראש ממשלה עם כתב אישום, ואחרי כן ממילא חבריו לקואליציה היו נפטרים ממנו, להשתמש ולזרוק.
הזמן נמרח, הכנסת יצאה לפגרה, החוק האישי הזה נגד בנימין נתניהו המהווה במקביל שריקת סיום לכהונת בנט, נדחה לחודש מאי, ולחברי הכנסת של בנט התנהגותו הגיעה עד צוואר. במקביל הוא בונה בתקציב של מיליונים קירות פלדה סביב ביתו, אזניו אטומות, זעקת המצביעים מגיעה מקו הירדן עד ג'לג'וליה, אך לרעננה היא לא מגיעה, הגם שחומות הפלדה חוסמות אפילו את קולות המפגינים שברחוב.
החומות שבנה נפתלי בנט סביב עצמו וסביב ביתו ניתקו אותו לחלוטין מהבסיס שלו והפכו אותו למנהיג בלתי רלוונטי למצביעי הימין והשמאל גם יחד. המחשבה שסכסוכים בעולם עדיפים על טיפוח הבסיס הפוליטי פשטה רגל, המחשבה שתקציב מדינה שווה יותר מנאמנות לבוחרים שלך הייתה חסרת בסיס מלכתחילה, והתוצאות לא מאחרות לבוא.
איאל שרון הפנה גב לבוחריו, והקים ממשלת שמאל על קולות הימין, אך שרון היה שועל קרבות ותיק ובנט לגמרי לא. שרון עשה זאת, לטוב ולרע, למטרה מעשית. שרון גם התבסס על תשתית פרלמנטרית רחבה בעוד שבנט נשען על כרעיים של תרנגולת, ועשה את אשר עושה סתם, ממש סתם, ובעקבות כך, לדעתי, בנט יהפוך חיש קל לאפיזודה חולפת בשמי המפה הפוליטית בישראל.
השמאל המוסת המקיף אותי נמצא בהיסטריה, ניכרות בו תופעות מאוד מדאיגות של אובדן האמון בשיטה הדמוקרטית. לשמאל הנאור הייתה תקווה נכזבת על פקק זמני, בנט, שיקבל לכאורה את המושכות ליד, טרם תעבורנה בדרכים לא דמוקרטיות לידי השמאל, על-ידי חקיקת חוק אישי המונע את בחירת בנימין נתניהו לתקופת כהונה נוספת. אבל התוכנית הזו משתבשת אל מול עינינו, השמאל המוסת לא מוצא שום פגם במכות המרצות שספג מפגין בכנס של מפלגת תקווה חדשה, השמאל המוסת, ממש כמו ב"חוות החיות" סובר שמי שמפריע למנהיג הנערץ "גדעון" "גדעון" "גדעון" לדבר, דינו אחד.
שמאל מוסת, ופקק ימני שהפך לשמאלי על-מנת לתת תקווה נכזבת לשמאל המוסת, הם מתכון מדויק לכישלון מוחלט, כישלון מוחלט המתקרם אל מול עינינו ונזקו לעם ולאומה, מי יישורנו.
