דרוש היום המסע של הרב קוק לקיבוץ מרחביה אני מקליד שורות אלו במחשב, כשאני שומע ברדיו את דבריו הצורמים והכואבים של חבר בכנסת ישראל, דמות מרכזית במפלגת ימין דתית. הנואם דורש מהציבור להחרים בחג הפסח בבתי הכנסת את כל המתפללים, שמביעים תמיכה במדיניות, אותה מנווט כיום מי שעומד בראש ממשלת ישראל, נפתלי בנט. יתרה מזאת הוא מכנה אותם בוגדים, כי הם שינו את דעתם אחרי הבחירות. חבל שאל מול פרץ גילויי השנאה חסרת המעצורים, הגודשים את חיינו בימים אלו של חודש אפריל 2022, לא התייצבה במיוחד במחנה הדתי דמות בעלת שיעור קומה אישי ותורני כמו דמותו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שחתרה רק להידברות למרות כל חילוקי הדעות. הרב קוק בחודש אפריל 1913, לפני 109 שנים, עלה למספר ימים ולילות לקיבוץ מרחביה בלב עמק יזרעאל. כל חברי קיבוץ מרחביה מנהלים אורח חיים חילוני והם בעלי תפיסות עולם סוציאליסטיות מרחיקות לכת, השונות לחלוטין מתפיסת העולם של מי שיכבד אותנו בתפקיד של הרב הראשי הראשון שתקום מדינת ישראל. לרב קוק היה חשוב מאוד למצוא שפה משותפת עם ציבור של אנשים חילוניים, שמאסו באורח חיים דתיים ונכספים לבנות חברה קופראטיבית בישראל ורואים בעבודת האדמה ייעוד בחייהם. לרב קוק היה חשוב לנהל שיח מכבד - להשמיע וגם להקשיב. הרב קוק צירף למסע לקיבוץ מרחביה את הרב חיים זוננפלד ואת הרב ידלר, שהיו באותה עת הדמויות המובילות בחיי הדת בישראל. הרב קוק הדגיש, שחשוב לו להביע כבוד והערכה רבה לאותם יהודים, שהם בעלי תפיסות עולם קוטביות לעולמו הדתי. מתוך מתן מלוא הכבודלדעה האחרת התנהל הדיאלוג, שהיה לעתים קשה מאוד לשני הצדדים, כשהרב קוק מתעקש להקפיד ולציין, שלא מדובר בשני צדדים, אלא כולנו צד אחד, הגם שיש כאן מגוון של דעות. הפגישה בערב הראשון במרחביה הייתה מלווה במועקה קשה, בכאב ובאבל כבד, כי באותו יום נרצחו שני חברים מהקופרציה במרחביה, יוסף זלצמן ומשה ברסקי. שני החברים נרצחו על-ידי פורעים ערבים. ההספד, שנשא הרב קוק בחדר האוכל של קיבוץ מרחביה, היה מלווה בשלל ביטויי הערכה ומתן כבוד רב לאורח החיים של החברים במרחביה. הרב חלק כבוד לאורח החיים החילוני, שגיבשו החברים תוך הקפדתם על ביסוס חיים קופראטיביים, כשפניהם לביסוס האידאל, שהחיים הקופראטיביים יהוו את הסדן עליו נחצוב את חיינו הלאומיים, את חיי המדינה שתקום כאן. כשעיינתי בארכיון של קיבוץ מרחביה התרגשתי מהעובדה, שלמרות חילוקי הדעות התהומיים בין הרב קוק ובין חברי הקופראציה במרחביה כיצד נבנה כאן בארץ את חיינו הלאומיים והמדיניים, חותר הרב קוק בכל המפגש למציאת המגשר והמאחד במציאות הכאובה של קטבים אידיאולוגיים. הרב קוק מקפיד על שמירת סגנון מכבד כלפי אלו החולקים על דעותיו. למעשה הרב קוק הקדיש את חייו לבניית גשר, ועל כך אני מכבד אותו. למעשה, חסר לנו כיום דמויות כדוגמת הרב קוק, שגל הוויית חייו מעוגנת במילה אחת - גֶּשֶׁר. כשחבר כנסת ממפלגת ימין דתית מבקש להחרים בבתי הכנסת את התומכים במדיניות ראש ממשלת ישראל, אני פונה אליו, שיקרא את הדרשות של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אותם נשא ערב ערב במשך כשבועיים בשנת 1913 בקיבוץ מרחביה, כשהמילה המנווטת הייתה גֶּשָׁר. בדרשות של הרב קוק התלוו למילה המנווטת גשר ביטויים נרדפים, כמו: "למצוא שפה משותפת" או "אנחנו בני עם אחד". אני מצר על כך, שהשיח כיום רחוק מאוד מהשיח שניווט הרב אברהם יצחק הכהן קוק במרחביה ב-1913 והקפיד להמשיך בשיח המגשר כרב ראשי ראשון במדינת ישראל.