לזרום מעבדות לחרות הבורא יתברך, ברצונו להנחיל לחברה האנושית חכמה ודרך ארץ, בחר לעשות זאת באמצעות התנ"ך. במילים אחרות - תרתי משמע - הצופן שדרכו בחר האלוהים לתקשר עם בני האדם זה באמצעות המילים. כשמדברים על התורה ששבעים פנים לה - הכוונה לכל אותם רבדים גלויים וסמויים שנחבאים בין הפסוקים ובין האותיות. מכאן גם שלכל מילה, בין כתובה ובין מדוברת, יש משמעויות להקשר הישיר והגלוי. פיענוח מלפני ומלפנים של כל אותן מילים, יסייעו בעדנו להבין טוב יותר את ייעודנו בחיים.
ראשית דבר כבר בתחילת דברי הבורא, בספר בראשית פרק א פסוק 3, נאמר: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי-אוֹר". מכאן אנו למדים, שההוצאה לפועל של רעיון הנה באמצעות המילים. אומנם אנחנו כאין כאפס ביחס לבורא עולם, אבל ברגע שצץ לנו רעיון בראש ואנחנו אומרים אותו לחבר או מכר שנמצא בקרבתנו או לחלופין מעלים אותו על נס מעל גביי נייר או באמצעות סרטון שבו אנחנו מתועדים מבטאים את הרעיון במילים, הוא כבר לא בלעדי לחלוטין. הוצאת הרעיון המתועד, אם על ידינו ואם על-ידי צד שלישי, אל הפועל יוצר הלכה למעשה את המציאות סביבנו. לפנינו אם כן משולש הבריאה האנושית: מחשבה, ביטוי מילולי שלה, מימושה בפועל.
איזו מן מילה? המילה, כל מילה, הנה סך האותות המרכיבות אותה. כל אות מהווה יחידה אנרגטית בפני עצמה, ומכילה 3 פנים. צורה כתובה, כפי שהיא באה לידי ביטוי מעל גבי הנייר. ערך מספרי שלה. הצליל של הגייתה. ליודעי הסוד שבינינו נוסיף ונאמר שזוהי בדיוק כוונתו של אברהם אבינו, בכותבו בספר היצירה, המיוחס לו, את הפסוק הפותח את הספר "בשלושים ושתים נתיבות פליאות חכמה חקק י"ה יהו"ה צבאות את עולמו בשלושה ספרים בסֵפֶר סְפָר וסיפוּר".
בעוד הפן הראשון והשלישי, הכתוב והמושמע של האות, יחסית מוכרים, הערך המספרי מצריך קצת יותר תשומת לב. הערך המספרי מתקבל מהגימטרייה, שהופכת כל אות למספר, ומחיבור המספרים שמחברים את המילה השלמה בכדי להבין את המשמעות האנרגטית שלהם. חשוב לציין חזור וציין כי לכל מילה, כתובה והגויה כאחד, יש משמעות נומרולוגית.
אין כמו חג הפסח המממש ובא בכדי להבין בצורה טובה יותר את מהותה של הזרימה. הרי הגיבור בה' הידיעה של החג, הלא הוא משה רבנו עליו השלום, זורם לאורכה ולרוחבה של ההגדה. כבר עם לידתו, הוא מונח אחר כבוד בתיבת הגומא ו"זורם" אל גורלו תודות לחכמתם הרבה של אמו יוכבד, אחותו מרים ובתיה, בת פרעה, אמו המאמצת. בהמשך הוא מצליח לסחוף אחריו, תרתי משמע, את כל בני ישראל ולהוציא אותם מהתקיעות שבעבדות אל עבר החרות הנשגבת. הרי כל המהות של חג הפסח, נסבה סביב אותה יציאה מעבדות לחרות. זהו מקרה קלאסי של משל ונמשל ששזורים להם יחדיו. בכל דרך שלא נביט על ההגדה המופלאה שכבר עוברת מדור לדור מעל ל-4,000 שנה, מלאה בסממנים שכולם אומרים זרימה.
כך למשל אם ניקח את הסיפרה עשר. גם היא מככבת בהגדה. עשרת המכות, עשרת הדיברות, עשרת השבטים (אפרים ומנשה הם נגזרת של שבט יוסף) ועשרת הספירות של עץ החיים על-פי הקבלה. העשר על-פי תורת הנומרולוגיה הקבלית זה השלם והכלום יחדיו. לא בכדי לבן אדם שלם יש עשר אצבעות בשתי ידיו. אם נפרק את העשר באמצעות הפריזמה הנומרולוגית קבלית, נגלה כי היבט נוסף של זרימה ניתן לראות בשמות של גיבורי ההגדה, הנכתבים באמצעות עשרים ושתיים אותיות. קיים קשר של זרימה שלא ניתן לנתקה בין האותיות, המספרים וגוף האדם. לאדם יש עשר אצבעות בידיו עשר אצבעות ברגליו, ביחד עשרים. לזה נוסיף את הלשון שחיים בידיה, כמו שנאמר, במשלי י"ח כ"א "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן" ואת איבר הברית, יוצר החיים וקיבלנו עשרים ושתים. כאשר נבדוק באמצעות פרד"ס סוד האותיות, את השמות והמילים החשובות בסיפור יצירת מצרים, נוכל לגלות כאן סודות מופלאים.
כבר בספרי הראשון "הַקְּלָפִים הַמְּדַבְּרִים" כתבתי:
פַּרְעֹה בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת הוּא פֶּה-רַע,
לְלֹא הוֹצָאַת הָרַע מֵהַטּוֹב לֹא נַגִּיעַ לְהֶאָרָה.
מֹשֶׁה, בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, מָשָׁה אֶת הָרַע מִכָּל אֶחָד.
מֹשֶׁה בְּהִפּוּךְ אוֹתִיּוֹת זֶה "הַשֵּׁם",
מִכָּאן שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם הַפְּנִימִית נַעֲשֵׂית בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם,
הָאֵל הַיָּחִיד וְהַמְּיֻחָד.
כִּי יְצִיאַת מִצְרַיִם הָאִישִׁית מְשׁוּלָה לְלֵדַת אָדָם,
וְיֵשׁ בָּהּ כָּל הַמַּרְכִּיבִים שֶׁל קְרִיעַת מְצָרִים, צִירִים, יְצִיאָה כּוֹאֶבֶת, מַיִם וְדָם".
המילה "פסח" מסתכמת בגימטרייה פ=8, ס=6, ח=8, ל-22, שלמות המזכירה את 22 אותיות הבריאה. כאשר נתבונן בשם "משה", מעבר לעובדה שזה היפוך אותיות של "השם", הרי שמבחינת סוד האותיות הטמון בשמו אנו מוצאים רמזים לגבי אופיו, ייעודו בחיים והדרך להשגתו. היסוד הדומיננטי בשם משה הוא יסוד האש, יסוד העשייה והזרימה. האות הראשונה מ' היא אות של השפעה, מייצגת את המוח, את החשיבה, את החיבור, את הרגשות ואת המים. יוצרת את העוצמה שבאדם. היא אות משפיעה, מחברת בין חוכמה לבינה בין הרצון ליישום. אות זו מסמלת את התיקון השלם, לעבור שינוי וטרנספורמציה. יכולת של האדם להגיע לרמות גבוהות של הארה מוחלטת.
כאשר אנו בודקים את השם "פרעה" מעבר לעובדה שבהיפוך אותיות הוא "פה-רע", הרי שמבחינת סוד האותיות הטמון בשמו, גם כאן נמצא רמזים לגבי אופיו, ייעודו בחיים והדרך להשגתו. היסוד הדומיננטי בשם "פרעה" הוא יסוד האדמה, אשר הפן השלילי שבו יספר לנו על חוסר גמישות ועקשנות שאינה יודעת פשרות. נשמע לכם מוכר? הרי מדוע הוכה פרעה בעשר מכות מצרים? בשל עקשנותו וחוסר גמישותו כלומר, תקיעות. כלומר, מתוך שמם של הגיבורים משה או במקרה של פרעה האנטי גיבור, ניתן להבין מפענוח השם מדוע הוא זורם או לא זורם וכיצד.
אם נבדוק עוד מספר מילים מהותיות בסיפור, נמצא כי שם הפרשה בה מסופר על יציאת מצרים היא פרשת בשלח. הסיכום הגימטרי של מילה "בשלח" זו נותן לנו את הספרה 7, כך גם המילה "סלע" וגם המילה "ים סוף". לסיפרה 7, שני תוואים, תוואי מואר ותוואי מוצל, התוואי המוצל יתאר לנו הינתקות, התבודדות ובעיקר קושי. ואילו המילה "מטה" המטה שהוטה לבקע את הים ולהפיק מים מהסלע נותנת לנו את הספרה 9, המשויכת למזל טלה מיסוד האש.
הזרימה כמובן מגיעה לשיאה בקריעתו של ים סוף. למעשה משה רבנו בסיוע של השם יתברך מפסיקים את הזרימה של הטבע על-מנת לאפשר את הזרימה של עם ישראל. מכאן גם ניתן להבין את הסמיכות של ההינתקות מהתקיעות של העבדות אל מעמד הר סיני וקבלת התורה. שכן, התורה מכילה בתוכה, הן ברמת הפשט והן ברמה המוצפנת של סוד פרדס האותיות את כל המהלכים הנחוצים לנו על-מנת לזרום בחיים.
חג אביב שמח וכשר.
